לפני 9 שנים. 15 בספטמבר 2015 בשעה 7:00
לפני כמה שנים הרגשתי שאלוהים קורא לי לבית הכנסת.לבשתי לבן בראש השנה מלא כוונה תום ואמונה הלכתי לבית הכנסת.
שנים שלא הייתי.כמה מוזר היה.הרגשה של התעלות.של קדושה מדומה.הידע שלי בהרגלי בית הכנסת בסיסי ביותר וכל דקה נזקקתי לעזרת הסובבים אותי במציאת המקום הנכון בסידור.ההרגשה הפכה לא נעימה מרגע לרגע.ממש אאוטסיידר.אבל אני יהודי ורוצה להיות חלק ממשהו.כן אבל לא אצלינו.כאן אתה לא רצוי.כמובן שזה לא נאמר מפורשות אבל העיניים המבטים ושפת הגוף אמרו הכל.מיותר לציין שמאז לא חזרתי.הספיק לי...
החיפוש אחר הדומה לנו ההשתייכות לקבוצה שבה תרגיש חופשי ונכון היא קמיהה תמידית.
תודה לכם על ההרגשה המחבקת והמקום שפיניתם לי כאן.
אני אמנם בזהות בדויה אבל מרגיש הכי ערום בעולם.וטוב לי.שנה טובה.