שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הידרוספירה

כי החיים האמיתיים משולים למים
המתאימים לכל ומסתגלים לכל
לפני 7 שנים. 7 בדצמבר 2016 בשעה 9:13

יש לי דימיון, שזו, תודו,
יכולת מדהימה.

אני לא צריכה לטוס לחו"ל
אני לא צריכה ללכת לים

תמונות 

לפעמים רק צבעים מתנדפים בתנועה

לפעמים רגשות באפנון אנרגיה תרמית

ולפעמים רק מילים משנות תודעה

לדוגמא

אתמול הייתי קצת עצובה

אז חשבתי עוד קצת על המילה

עצב

לחצתי עליה חזק, נכנסתי אל תוכה,

תבכי. אני אוהב שאת בוכה.

דמעות הן גשם של הנשמה.

עוצמת העצב מצלילה אותי למעמקים מעצבת את עולמי,

מעצימה אותו כעץ

משלחת בדים משחור לירוק

ואותי מרחפת אל הכחול הגדול

 

דימיון בארץ-הכל-מותר

 

פלא, ואני עדיין עומדת כאן, בחדר המדרגות המעפן

 

מ ד מ י י נ ת....

ו מ ד מ י י נ ת....

 

ועכשיו

מגיע חיוך ענק

 

אין כבר גבול

לפני 7 שנים. 5 בדצמבר 2016 בשעה 18:57

לפני 7 שנים. 5 בדצמבר 2016 בשעה 11:32

לפני 7 שנים. 5 בדצמבר 2016 בשעה 7:29

ביום שתעבוד בעבודה שאתה אוהב

לא תעבוד עוד כל ימי חייך

 

לפני 7 שנים. 3 בדצמבר 2016 בשעה 7:24

באמת אין סיבה מיוחדת שאשים את הסרטון הזה כאן, היום, ועכשיו.

משתפת כי הוא חשוב.

כי הוא מסביר נפלא עקרון בסיסי. 

לפני 7 שנים. 2 בדצמבר 2016 בשעה 8:01

זו אמירה חזקה.

אמיצה.

להבין למה לא נוח
מה אומר הגוף,
מה הוא מרגיש,

לשהות במקום הזה
להחזיק אותו

זה חשוב

לגדל עמוד שידרה
להיות ישר עם עצמך
להיות מדויק

 

לאט וברור מתחיל להיות נוח

כי

להגיד 'לא רוצה'
זה לדעת
איפה אני כן רוצה להיות

ואז...

לעבוד כל יום על ה'מה אני רוצה'
ולשים בצד את הלא.

 

לפני 7 שנים. 30 בנובמבר 2016 בשעה 10:12

לפני 7 שנים. 29 בנובמבר 2016 בשעה 13:25

לפני 7 שנים. 28 בנובמבר 2016 בשעה 15:57

לפני 7 שנים. 27 בנובמבר 2016 בשעה 20:26