לפני 7 שנים. 11 ביוני 2017 בשעה 7:10
שעת בוקר, טרם התחלתי את היום.
יושב עם כוס קפה מדליק סגריה ועוד סגריה שעה של רוגע. עוד מעט קט אתחיל את העבודה והמרוץ של יום חדש. שבוע חדש.
בצומת-הרמזור מתחלף לירוק, הכביש מתמלא באנשים רצים, נחפזים. משאית תצפור בקול אוטובוס עמוס ימהר לקחת את כולם למחוז חפצם
אני יושב בוהה, מנותק, בתוך העולם של עצמי, מנהל שיחה עם עצמי
רצונות העתיד מתערבים בזכרונות העבר
תוהה על משמעות ומרוץ החיים
עצמי אומר לי - אין משמעות אין כלום הכל חולף מתפוגג ונעלם. עולם כמנהגו נוהג
נכון אני עונה לו העבר העתיד הכל זה דמיון , בראש , לא קיים.
אבל הרגע הזה הוא קיים ואמיתי ואני איתך נלך יד ביד לעוד יום עוד רגע של אהבה, אנשים יבואו אנשים ילכו דברים יקרו אבל אני ואתה נשאר לנצח ביחד
אני אוהב אותך אומר לי עצמי
כן עניתי לו כי אתה אוהב את עצמך
אהבה