לפני 7 שנים. 13 ביוני 2017 בשעה 16:17
לפני שנים נפגשנו,את יפה עדינה ומלאת חן, עקבתי אחרי כל תנועה שלך, הלב שלי היה מלא וגדוש, רציתי אותך, כל סנטימטר בגוף רצה להרגיש שייך.
ועכשיו הלב שבור מרוסק, אני רואה תמונת פרופיל שלך עם גבר אחר נשענת עליו סומכת עליו מחוברת אליו.
אבל אני רציתי קורא בי הילד הקטן שאני מנסה להדחיק שוב ושוב, חשבתי שתהיי שלי, לא הבחנתי איך אני מפספס אותך, ואני לא מפסיק להביט בתמונה למרות שזה פוצע לי את הלב, זה פוצע לי את הנשמה, אני רוצה לצרוח את נשמתי למה??? למה כך הכאבת? למה כך פצעת? השארת אותי מדמם. כמה טוב היה לחשוב שתישארי שלי לנצח.
עכשיו הלב שלי שותת.
משהו עקשן בלב אומר לך תתפוס אותה שוב תכבוש אותה, אבל ההגיון כמה הוא רע-מסביר לי שהיא כבר של מישהו אחר.
יום יבוא ותתחבר למישהי שהיא תהיה שלך ורק שלך לנצח
יום יבוא...
מתי???