מה שהיה הכי נורא אני חושב זה ההסתרות, יותר נכון כל מילה צריכה להיות שקולה כי המילה הלא נכונה יכולה להביא להתפרצות, הסתרה, חוסר כנות הפכו לכלא נוראי , מזעזע, חיים קשים מנשוא. וכשיצאתי משם למדתי כמה נקיה ויפה היא האמת, כמה כנות וישירות מקילות על החיים. ולדעת כמובן שאין סיבה להעלב, ביקורת לרוב נועדה לעזור לך לראות דברים שאתה לא רואה, ואם מישהו רוצה להעליב אותך? אז זה בעיה שלו, אין שום סיבה להתייחס לדבריו.
כאשר אני נזכר בתקופה ההיא אני יודע שאני לא רוצה לחזור לשם.
שזה אומר עליי בלבד.
להיות אמיתי עם עצמי, לתקן מה שצריך.
ולדעת לאן להכנס ולאן לא.
השינוי שלי התחיל לא מזמן, אבל לא בנקודה של התזונה והכושר.
קצת לפני
כאשר החלטתי לשים בצד את הרצון למערכת יחסים, ויותר ללכת בכיוון של התפתחות בדסמית.
כי עכשיו אני לא כל כך יכול לחשוף לב, אני עייף מידי, ורוצה לבנות את עצמי אחרת, לבת זוג מגיע לב מלא ולא פחות. ועכשיו אני לא רוצה לתת.
אני כן רוצה לתת מלא דברים ,חום, הכלה, חיבוק ועוד מלא, אבל הלב כרגע שלי.
חלק מההתחזקות שלי זה לדעת את טיבו של ה"לבד", כלומר לא להתלות על אחרים, לדעת שזה רק אני, ואני מסוגל לכל כך הרבה, ומה שאני לא מסוגל, אעבוד כדי ללמוד. ואת העוצמות האלה לתת בחיבה ובחום לאישה שתרצה, בצורת כאב, חיבוק , שליטה, ועוד.
זה לא אומר להתבודד, ממש לא, אני מאוד רוצה להגדיל מעגל חברים, ליצור קבוצה ועןד, אבל אני אתמודד עם כל קושי לבד, יש לי אנשים בחיים שיעזרו לי תמיד, ואני מודה עליהם בכל בוקר , אבל אני צריך ללמוד להסתמך על עצמי, ורק עליי כדי שאוכל להיות החבר הכי טוב.
תמיד אוהב כנות
תמיד אהיה אוהב אדם
ממש לא מתכוון להתבודד, כי זה כלא נוראי.
פשוט רוצה להיות הכי חזק שאפשר. וזה עושים על ידי הרמת משקל כבד , לבד.
לצאת מהשוחות ולרוץ אל הקווים כי זאת הדרך היחידה לשרוד.