אני ואתם

כאשר בניין מתיישן והופך למסוכן,

הוא מופל ובמקומו נבנה בניין חדש שבו יוכלו לגור אנשים בבטחה.

בתרבות ההינדית קיימת האלה קאלי,

אלת ההרס והמוות. היא לא נתפסת כאלה רעה, אלא כזאת שאחראית לפנות את מה שלא טוב כדי שתוכל להיות התחלה חדשה וטובה.

ביהדות יש את דמותו של השטן,

שהוא בעצם מלאך שאחראי על הצד השני לכל דבר, וגם תפקידו לשבור כדי להתחיל ולבנות מחדש.

"החברה הנורמטיבית" שינתה את זה ורגעי שבירה נראים לנו כדבר רע.

אך בעולם שלנו אנו רואים את היתרונות שבכך.

רגעי שבירה הם מתנה גדולה, כמו שהכאב מרפא אותנו כך גם רגעי השבירה מורידים אותנו נמוך כדי שרק נוכל לעלות. לבנות את עצמנו מחדש כפי שאנו רוצים ולא כמו שהכתיבו לנו.

ואני, לפני כמה זמן נשברתי, מרושש, בית מבולגן, הזנחה עצמית. הסתכלתי מסביבי ולא הבנתי איך נתתי לעצמי להדרדר ככה. איזה אפס אני. ומשם עלתה בי הברקה. לפרסם כאן בכלוב הזמנה לארוחת ערב לכל מי שירצה.

מתוך המקום הנמוך הזה הבנתי שאם יבואו אליי אנשים הבית יהיה מסודר, אגייס את כל כישרון הבישול שלי וארגיש טוב עם עצמי, אמצא את התכונות הטובות שלי.

אף אחד לא בא

אבל, ההזמנה הזאת תפסה את עינייך, והראתה לך טעימה קטנה ממני. ורצית לראות עוד. ויומיים אחרי נפגשנו ומאז אני בעלייה מתמדת.

מידנייט עלינו לחבק ביחד את הרגעים האלה ולשמוח, כי הם נותנים לנו להתחיל מחדש כמי שאנו רוצים להיות באמת.

הכי יפה

הכי טובה

הכי שפחה

רק שלי לעד

אוהב אותך מאוד לנצח.

כבר למדנו ששום דבר הוא לא לרעה.

כבר גילינו שיש דרך שנפרסת לפנינו.

למדתי ממך שהעצב והדיכאון מיותרים לגמרי.

למדת ממני שתמיד יש לנו כוח להכל.

אנחנו יודעים שאנו בלתי מנוצחים.

גורלנו שלובים אחד בשני.

נועדת לשרת אותי

נועדתי לדאוג ולשלוט בך.

הכל כבר ידוע.

ועוד מעט ממש תהיה לנו דרך חדשה.

אז חייכי מידנייט, כי החיוך שלך הוא כוח.

אני צריך את החיוך הזוהר הזה כדי להאיר את האפלה שיוצאת מחיי.

חייכי ובכך תשרתי אותי נאמנה ואוכל לצאת לקרב ולנצח.

אין למה להשבר.

הרי יש לנו רק ממה לשמוח.

נ.ב

לא זוכר אם אמרתי לך היום שאני אוהב אותך.

את שואלת אותי כל פעם.

40 שנה חיכיתי לך.

40 שנה חיכיתי לאישה כמוך שתיתן לי הכל.

40 שנה נחתי.

עכשיו הגיע הזמן לטרוף את החיים ואותך. הזמן לקחת את מה ש 40 שנה רציתי.

אני נהנה מכל דבר שבך.

נהנה להשתמש בך בכל צורה,

נהנה לחפור בך וללמוד עוד ועוד עלייך. גם דברים שאת לא יודעת.

לשלוט בך עושה אותי מאושר.

אז כוח בשבילך יש לי בלי סוף.

רק בשבילך.

מלך עם חיוך ענק על הפנים.

נפגשנו

ומאז את שייכת לי.

לפני שנה הוכחנו לעצמנו שזה אפשרי. אפשרי לקיים קשר זוגי ואוהב עם יחסי השליטה. הרי הבנו שהם חלק בלתי נפרד מחיינו וממי שאנחנו.

ושנינו רק רצינו לאהוב ולהיות נאהבים. ולמה האהבה והשליטה צריכים להיות נפרדים? הוכחנו זאת שזה אפשרי, הוכחנו שאין סיבה להתפשר. אחרי שנים ארוכות של יחסים הרסניים הראת לי את ההפך הגמור. הראת לי את מי שאני באמת. נתת לי לצאת החוצה לראשונה בחיי.

עוד הרבה למידה ונסיון צפויים לנו ואנו יודעים לקחת אותם למקומות נכונים.

כבר שנה שאת שלי ושלי בלבד ואני לא רוצה לחזור בכלל לחיי לפני שהכרתי אותך.

את תמשיכי להיות תחתיי כי שם מקומך הטבעי. את תמשיכי לשרת אותי באהבה, כי לשם כך נועדת.

ואני אמשיך להגן עלייך, להעיף אותך לשמים, להעניק לך כאב ענוג באהבה.

אמשיך לשלוט

ולעולם לא אפסיק לאהוב אותך.

יום שנה שמח שיפחתי האהובה.

זה היה חתיכת סשן.

עם כל הכוח בידיים, פלוגר, ספנקר, חגורה, מקלות תיפוף, הכל לפי קצב השירים, בלי הפסקה, עם כל הכוח.

לא חסכתי ממך כלום, הכל באהבה.

ואת רואה שאני לא מפסיק, מרחפת שם למעלה, אבל היכולת שלך עומדת להגמר. את כבר שוקלת להפעיל את סימן הביטחון, אבל אז בדיוק אני מפסיק. אני כבר יודע, את בבעלותי כבר שנה. מכיר אותך יותר טוב מכל אחד, האמת שבניתי אותך מחדש.

הבאתי אותך לקצה שלך, הקצה הנוכחי. וידעתי מתי להפסיק בדיוק. זה רק מראה לנו שנועדת להיות שלי.

שלי בלבד.

שכחתי לציין שצעקותייך "הפריעו" למהלך המסיבה. אבל כולם נהנו מיזה. המציצות והזיונים הפסיכים שבאו מיד לאחר מכן, כנראה לא מעניינים כאן אף אחד, אז נשאיר את זה בינינו מידנייט.

אוהב אותך זונה שלי.

רבות דיברנו על כך

את שייכת לי

רכושי הפרטי

אני הבעלים שלך

וזה מרגיש לנו נכון ואמיתי.

בנוסף, אני גם המראה שלך.

למה?

כי רק אני יודע להסתכל על כל כולך.

בפנים והחוצה.

רק אני יודע לחדור לעומק העומקים שלך. רק אני יודע לראות את מידנייט האמיתית.

את יודעת את זה כבר שנה.

את מרגישה אותי בתוכך בכל רגע ודקה, חופר ונובר בעמקי נשמתך.

אני רואה הכל, יודע הכל.

ואני אומר

שאת שפחה מושלמת

אדם טוב

כלבה שרק רוצה לציית

אישה יפה כל כך

ואדם חזק מאוד

בזכות הלב הענקי שלך.

אף אחד מעולם לא הפיל אותך ואף אחד לא יכול.

אני יודע זאת ואני קבעתי זאת.

ואני הוא זה שקובע.

לימדת אותי מהו כוחו של חיוך.

לימדתי אותך איך עפים למעלה לשמים.

לימדנו אחד את השני כמה טוב זה לדבר ולשתף.

נתתי לך כוח.

נתת לי אושר.

ויש עוד הרבה.

עוד הרבה מרכיבים לזוגיות טובה, בריאה ונכונה. מרכיבים שיש בינינו באופן טבעי.

ויש כאלה שיגידו שזה לא נורמטיבי.

לא יגידו, יצעקו, יצעקו בכל הכוח כל כך חזק רק כדי לחפות על חוסר התוכן של המילים שלהם. 

אבל אנחנו לא צריכים צעקות, אולי כן בסשן, אבל אנו יודעים מה נכון, מה בריא, וכל מי שמסביב לא יכול להתעלם מכך. וכל אלה שאומרים שאנו לא נורמטיבים בעצם לא יודעים זוגיות מה היא.

אז לפעמים, ברגעי חולשה, אנו שואלים למה אנו צריכים לעבור את כל מה שאנו עוברים עכשיו?

כי דברים טובים נבנים לאט וביסודיות.

כי אני צריך ללמוד איך להלחם עלינו.

איך לשמור עלייך, כמו שעשיתי היום.

כדי שניזכר ברגעים האלה ונזכור בעוד עשרים שנה על מה ביססנו את הזוגיות שלנו. 

אי אפשר לנצח אותנו מידנייט.

פשוט אי אפשר.

הדרך לפנינו

צריך רק לצעוד.

רק לפני שעה בערך יכולתי לשבת ולהתחיל לתהות על היום הזה.

והאמת, עם כל הקשיים, טוב לי, יש לי שני ילדים מדהימים שאוהבים אותי מאוד, רק להביט בהם ואני מאושר.

למדתי בשנה האחרונה להתמקד במה שטוב, במה שנכון, ובמה שכסף לא יכול לקנות.

ביום הולדת הקודם שלי פרסמתי שאני מזמין מכאן אנשים לבוא לאכול אצלי ארוחת שישי. הענות לא הייתה, אבל...

מישהי אחת כאן קראה את הפוסט הזה, קראה באיחור, היא הייתה שפחה ללא מלך וללא אדון, רצתה להיות זונה פרטית של מישהו ולתת את ליבה לאחד, ויש לה לב ענקי. 

יש לה את התחת המושלם אך לא היה לה מי שיחבוט בו. ואז קראה את הזמנתו של המלך. מלך אחד שחיפש לו שיפחה אחת ויחידה, עם לב ענקי, תחת מושלם ושרוצה להיות שפחה יחידה. לאחר ימים ספורים נפגשנו, ובאותו הרגע היא נתנה לי את הרצועה של חייה והפכה לשלי. ואז למדתי בין רגע, שהחיים יפים, החיים טובים, אחרי שנים של דיכאון מספיק היה לי להסתכל בפניה היפות כדי להבין שדיכאון הוא מיותר וחסר טעם. היא אחזה בחרבי אשר העלתה אבק, קרעה ברך בפניי והגישה לי אותה, נתנה לי את הכוח והאומץ לצאת למלחמה על חיי, מלחמה קשה אך טובה שבסופה יש אושר עילאי. ומאז היא מאחוריי, אוחזת בגלימתי ומלווה אותי בכל רגע. 

ואני, מאז שהיא שלי זוכר בכל רגע למה בחרתי להיות מלך,

כי מלך דואג לכולם, שומר על שלו. למלך יש את האהבה הכי גדולה.

אז המלך חוגג היום 42 שנים. כמעט והייתי שוכח זאת היום אם לא הייתה לי את שיפחתי.

זאת הייתה חוויה לא פשוטה ולא קלה.

אפילו שהיא הסתיימה עם תוצאות חיוביות. אבל עצם זה שבאת אליי אחרי. ליוית אותי הסדרת לי את המחשבות, חיבקת אותי חזק, ועוד ועוד. עזרת לי לחזור למציאות.

אני לא יודע אם שמת לב

אבל זו הפעם הראשונה שהעברת לי אפטיירקייר.

תודה לך שיפחתי.

אני זוכר לפני שבוע, במהלך אפטיירקייר, הנחת את ראשך על כף ידי ועלה על פנייך חיוך כל כך מיוחד. חיוך כזה שלא רואים הרבה. ראיתי כמה את מאושרת, שמחתי כל כך, שמחתי שאני יכול להביא אותך לכזה אושר נקי. איך בסשן אחד אני מביא אותך למקומות רחוקים ויפים. ואת סומכת עליי שאביא אותך לשם בעיניים עצומות. 

יש משהו במסיבות ובמפגשים של בני עמנו. יש משהו שמרים אותנו בצורה אחרת. לא הפומביות, אלא זה שאנו רואים כמה זה נכון ואמיתי. אנו לא זקוקים לאישורם של אחרים, ממש לא, אך כאשר חברה שלנו צועקת "הבדסמ שלהם מושלם". זה פשוט דחיפה יפה למה שיש בינינו. לאושר שלנו. 

ומה שאמרת היום זה נכון, הסשנים עוזרים גם לי להתמודד עם החיים. את מראה לי דרכם שיש בי טוב, שאני יכול להצליח בדברים רבים. כי להביא אדם אחר למקומות כאלה זאת משימה לא קלה בכלל. אבל מספקת מאוד.

והנה חגגנו את יום העצמאות הראשון שלנו יחד ובטח לא האחרון. ואנו יוצאים לעצמאות שלנו יד ביד. 

מבטיח שאוביל אותנו למקום טוב יותר שפחה שלי. ודעי לך שהאושר שאת נותנת לי הפך לחלק בלתי נפרד מחיי.