אני ואתם

 להכנס הביתה ולאמר hanny im home.

כי את שם. הגעת לפני, הרי יש לך מפתח ממזמן. והרי ארמונו של המלך הוא ביתה של השפחה שלו. כן, זהו ביתך, היכן שמלכך. 

לא זוכר מתי הרגיש טוב כל כך לבוא הביתה, מלבד הימים שהילדים איתי.

שפחתי מחכה לי על המיטה, אבל עוד הספיקה להכין לי ארוחה והבית מלא בניחוחות. וכשאני אני מתלבט אם להתקלח קודם או לאכול את מופיעה לפניי עם צלחת ועליה חביתה, מבטך מושפל ועינייך כמהות לראות את מלכך אוכל. 

שפחתי היפה. ממזמן זאת כבר לא שאלה של האם, אלא מתי נגור ביחד. יש כמה מסוכות לעבור אך זה יקרה ובינתיים אנו לא מפסיקים לפנטז. את אחת הפנטזיות ממשנו בערב כאשר שיחקנו סטריפ רביעיות. תגידי תאמת מידנייט, הפסדת בכוונה?

אבל בית משותף זה רק דבר אחד. אנו מלך ושפחה תמיד. את תמיד שלי ותמיד איתי. יודעים אחד על השני הכל לא משנה מה המרחק.

היום בבוקר הבנו זאת, כאשר נישקתי אותך לשלום כאשר עוד ישנת ואני יצאתי לעבודה. אחזת בי בחוזקה והתחננת שלא אלך. זה היה קשה להקרע ממך ככה, אבל יצאתי בלב שלם, כי זאת רק פרדה זמנית ואת שלי ובליבי כל הזמן. 

ואני זורע במוחך זרעים זרעים אשר נובטים ומגיעים לכדי הבנה מלאה כי לא משנה מה

נועדת להיות שלי

נועדת לרצות ולשרת אותי

נועדת לי לעד

חג שמח מידנייט

חג שמח לכולם.

לקראת הפסח אני נזכר במשהו שכתבת לפני כמה חודשים. על כך שהלכתי 40 שנה במדבר כדי להגיע לארץ המובטחת. ארץ מידנייט. אני מתבונן על 10 החודשים האחרונים ומבין שהפכת לחלק בלתי נפרד ממני.  באמת הייתי במדבר כי אני חווה איתך רגשות ותחושות ואושר שלא חוויתי מעולם.  התחלתי הרי ללכת ליעוץ כדי ללמוד מחדש על מערכות יחסים. כדי להשיל ממני עורות שפיתחתי עם השנים. עורות שהם לא אני. עורות שהפכו לשרשראות של עבדות ובגידה במי שאני באמת. היועצת אמרה לי שחג הפסח הקרוב יהיה באמת יציאה מעבדות לחרות בשבילי. חרות שהיא אושר, שמחה ואהבה. אז מין הראוי באמת שנחגוג את ליל הסדר ביחד. זהו גם הערב חג הראשון שלנו ביחד. ממש לא אכפת כמה אנשים יהיו או אם יהיה בלגן. שפחתי לצידי וזה כל מה שאני רוצה. 

שיהיה לנו ליל סדר שמח ואוהב מידנייט שלי.

הייתה הופעה מדהימה.

היית איתי בכל רגע, כמו תמיד.

תופפתי חזק כמו שרק אני יודע כאשר את מניעה אותי בליבי. נתת לי בהירות ורוגע וכך אפילו שיוצא לי לתופף פעם ב... תופפתי הכי טוב שאפשר. בזכותך, בזכות זה שאני מתאמן עלייך, בזכות השלווה שאת מעניקה לי, בזכות זה שאת מראה לי את הדרך לאמת שלי, שלנו.

לא דימיינתי אותך יושבת בקהל ומחייכת.

אלא דמיינתי אותך כורעת מתחתיי, קשורה בשרשראות לתופים, סופגת את העוצמה שלי, מביטה עליי מלמטה. זאת האמת שלנו, לעד.

היה כיף גדול. אך הרבה יותר כיף זה כאשר אנחנו לבד, בלי קהל, לתופף על התחת המדהים הזה ששייך לי.

ואני בטוח שיבוא יום ונגשים את הפנטזיה שלך בה אשב על מערכת תופים משלי ואתופף בזמן שאת יורדת לי.

וזה יהיה מושלם.

המצאתי לנו מכשיר חדש.

קושר אותך, תולה אותך, מכאיב לך, מצליף בך בלי סוף.

ואת כנועה לי

אסרתי עלייך לבקש בסשן, הורדתי ממך נטל גדול והשארתי לך רק לקבל את מה שאתן לך, מכל הלב. מראה לך שאני רואה בך יותר ממה שאת יודעת.

ואת כנועה לי.

זיינתי אותך בלי סוף, בצורה הכי טבעית לנו. איך שבא לי, מתי שבא לי וכמה שבא לי. מתיש אותך שוב ושוב ואת מקבלת הכל.

ואת כנועה לי.

בישלתי לך כי רציתי. הצלחת לא להפריע ולא להתערב.

כי את כנועה לי.

עשיתי לנו היום תמונה כל כך יפה. העמדתי אותנו כמו שאנו באמת.

תמונה מושלמת, תמונה ממצה.

תמונה בה את כנועה לי.

והיום יצאנו לקנות משהו במרכז המסחרי. אמרתי לך שאנו משילים את המעטפת החיצונית ויוצאים בצורה הכי אמיתית. את לא עושה כלום בלי רשות ממני, משפילה מבט תמיד ומסתכלת על רגליי. הולכת אחריי מובלת. מבצעת רק לפי הוראה.

ללא תחתונים כדי שתהיי זמינה לי  תמיד. וכך יצאנו, כאשר את כנועה לי.

נסיעה חזרה הביתה. אני לוקח את הזמן בנהיגה ומגמר אותך כל הזמן. נוגע, חופן, מלטף את רכושי הפרטי.

ואת כנועה לי.

זה הרגיש לנו כל כך אמיתי, כל כך טבעי. כל כך נכון. כך אנו אמורים לחיות את חיינו.

כאשר את כנועה לי.

הכניעות שלך מדהימה.

הכניעות שלך מרגשת.

הכניעות שלך היא מהות חיינו.

מידנייט הכנועה.

את יודעת למה תמיד תהיי מתחתיי?

כי יש לי

את כל

הסבלנות שבעולם בשבילך.

אז התעוררת בשבת בבוקר לקול שיפשופים וראית שאני מאונן עלייך.

את לא מבינה איך אני מסוגל?

איך אני יכול לגמור כשאת רדומה לבושה בסווטשרט?

כי את מדליקה אותי בכל רגע ובכל דקה.

לא משנה מה תלבשי או באיזה מצב את, פשוט בא לי לזיין אותך.

מדליק אותי שאת שייכת לי.

מדליק אותי שאני פשוט יכול לקום בבוקר ולגמור לך על הפנים, ואת תקבלי זאת באהבה.

את פשוט מדליקה אותי בגלל מי שאת. כל כולך, בפנים ובחוץ.

האהבה שלך מדליקה אותי.

את לא טיפוס של בוקר אלא אם כן פותחים את הבוקר בסקס.

זה אומר שככה את אמורה להתחיל את היום.

ומה יותר טוב מלהתחיל את היום כאשר את מסומנת כרכושי הפרטי?

מייחל לכך שבעתיד כל הימים שלנו יתחילו כך.

זה היה עוד סופש מושלם.

אביזרים חדשים, סשן שובר שיאים.

עוד סשן ועוד אחד.

ואז, בעוד אחד מהסשן סקס שלנו, שוב את כמו תמיד משחררת את נפשך לחלוטין ומתמסרת טוטאלית.

משלחת כל רסן כי את יודעת שאני תמיד שומר עלייך.

ואז, מתוך אובדן השליטה, את גומרת בלי רשות, ואני שמחובתי לשמור עלייך מנסה לנתק אותך ממני, מגיע לך עונש, ואת... לא מסוגלת להתנתק ממני, מנסה שוב ושוב להתקרב, מנסה להצמיד את שפתייך לגופי, לא היית מסוגלת לזה, זאת הייתה טראומה בשבילך. ובעוד אני מוליך אותך עם השרשרת החדשה, את מתחננת שאוותר לך, שאחזיר לך את המגע שלי.

הבאתי אותך אל מתקן תליית הכביסה שלי, הורתי לך לרכון מעליו וקשרתי אותך עם שרשראות.

"גמרת בלי רשות, עכשיו אתלה אותך לייבוש."

אך את לא מתייבשת בכלל. את ממררת בבכי ומתחננת שאסלח ואתן לך לגעת בי שוב.

מידנייט, זה ריגש אותי כל כך, ההתמכרות וההתמסרות שלך אליי.

זה רק הראה לי יותר את חוזק והעוצמה של אהבתך. הקשבתי לכל מילה ולכל אות של תחנונייך ונמסתי מבפנים. סשן תמיד מוציא את האמת מבפנים וזאת האמת שלנו.

אנו שני חלקים מאותו השלם, לעולם לא נרגיש מלאים אם לא נהיה ביחד.

וסוף טוב הכל טוב

חזרנו למיטה והמשכנו.

ומאז לא שכחת לבקש רשות אף פעם.

באושר ובאושר לעד.

לכולנו יש מטענים שנסחבים איתנו לכל מקום.

ולפעמים אנו נתקלים במטענים אחד של השני. זה פוגע, זה מקשה, אבל זה גם בונה, אותנו.

את שלי, כל כולך.

וגם המטענים שלך שייכים לי עכשיו.

ולצערי גם המטענים שלי באים איתי לכל מקום.

הם גורמים לי כל כמה זמן לאבד את עצמי לתשישות. ואז נוצר חלל.

זה פוגע באינטנסיביות שאנו אוהבים כל כך. זה פוגע בנפש היפה כל כך שלך. וכאשר את נפגעת אני צריך להחזיק את עצמי כל כך חזק כדי לא ליפול.  אך אומר לך זאת

את האישה הכי נכונה לי

את וילדיי הם הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיי. אני לא אוותר עלייך לעולם. ובכל פעם שאחד מאיתנו קורס אני לומד יותר איך לתקן ואיך לעמוד יותר חזק.

את הכוח שלי, קרן האור של חיי, את לא מהדברים שמעמיסים עליי.

יהיו עוד ימים כאלה, אני יודע, ואלמד מכל אחד מהם. 

את השפחה היחידה שלי ולא רוצה אף אחת אחרת. ואני אהיה הגבר שראוי לנפש גדולה ויפה כמוך.

ובינתיים, אל תתישי את עצמך מידנייט שלי, כמו שאמרתי בעבר, אנחנו רצים לטווח הארוך מאוד ועוד הרבה לפנינו.

אוהב אותך מאוד

שפחה שלי

זונה שלי

רכושי הפרטי

אהובתי

מלך שלך.

כן את מעצבנת לפעמים.

כן את מדברת יותר מידי לפעמים.

כן לפעמים את מפריעה לי לראות סרט או סדרה לפעמים.

וכן, את דואגת לי המון ולא לפעמים.

וכן, את משרתת אותי מכל הלב ולא לפעמים.

וכן, את אומרת הכל בכנות בלי להסתיר ולא לפעמים.

וכן, את נותנת לי אהבה וממש לא לפעמים.

הכל מגיע בחבילה אחת קשורה באזיקים לרגליי ושמה מידנייט.

והחבילה הזאת שלי.

אז את מעצבנת ומדברת יותר מידיי לפעמים. אני אוהב את זה כי זאת את.

ואם תגזימי אני בהחלט יודע איך לסתום לך את הפה.

ותביני משהו נוסף,

את שלי, ואם את מקשקשת או מרגיזה לפעמים, זה בגלל שאני רוצה בכך ומאפשר לך להיות כך. ואני זה שאקבע מה לעשות עם זה.

ועכשיו

עכשיו אני בא להשתמש בך להנאתי,

להכאיב לך

לזיין אותך

להנות ממך.

ובתירגום לואנילית

אני בא לאהוב אותך.

את ברכבת.

מתרחקת ממני גאוגרפית.

אבל את עדיין כאן, בארמוני.

השערות שלך מפוזרות על המיטה.

האוכל שלך ממלא לי את המקרר.

הריחות שלך בכל פינה. אך לא לכך אני מתכוון.

את תמיד בתוכי ובכל חיי. כבר הפכת לחלק בלתי נפרד ממני,  שלי, בבעלותי, בתוכי.

וארועים כמו אתמול בלילה, סשן מיוחד במינו, רק מתיכים אותך לתוכי ומחברים אותנו ברמה כזאת שלא נוכל להפרד יותר.

לאן העפתי אותנו אתמול?

מאיפה באים כל הדברים האלה בתוכי?

אף אחת לא קיבלה זאת ממני לעולם.

כנראה זה נשמר בפנים רק בשבילך.

אתמול חפרתי בך עמוק, כאב, מנטאלי, מיני, מצאתי מלא דרכים להפשיט אותך מבפנים, להראות לך את חוסר האונים שלך וכך להעיף אותך שלמה ומלאה הלאה והלאה.

אני עדיין מנסה להפנים את מה שעובר עלינו לאחרונה. רק יותר אינטנסיבי, יותר חם, יותר רגשי, הכל נהיה יותר ככל שהזמן עובר.

אין לי מושג לאן נגיע עוד.

לא בשבוע הבא

וגם לא בעוד שנה.

אבל לשמיים אין גבול ועל כנפי הדרקון אנו נגלה זאת ביחד.

שבוע טוב אהובתי

אנחנו רק ממשיכים להמריא.