סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

me

לפני 8 שנים. 15 בפברואר 2016 בשעה 22:33
אני חושבת רבות בזמן האחרון על הדימוי כלבה במערכת יחסים.
 
גילוי נאות - אני חובבת בעלי חיים. בעיקר כלבים (יותר נכון כלבות. יותר נכון כלבות גזעיות מסוג ננסי מסויים ...
ומי שלא ראה איך מתנהגת כלבה גזעית יפיפייה לא ראה כלבה מימיו!).
 
כל מערכות היחסים שלי הסתיימו כי הרגשתי שחבל קושר אותי. רצועה.
תחושה שאני קשורה ורוצה לברוח אבל לא יכולה. הגוף רוצה לברוח והרגש אזוק ברצועה.
בדרך כלל זה מוביל למאבק קשה, התחושה היא של מאבק נוראי עם עצמי.
 
בסוף אני תמיד משתחררת, פצועה ומלוכלכת, אבל למודת קרבות.
משהו אמר לי שאני נלחמת מול הטבע. ומשקיעה מאמצים אדירים.
אחר אמר לי שאני פשוט לא כלבה. 
 
אז כאן באתר יש הרבה כלבות ובעלי כלבות. 
 
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
 
אלה
לפני 8 שנים. 14 בפברואר 2016 בשעה 18:21

ואולי משהו ידע להגיד לי לאן נעלמו האמהות.

האם באמת אין לנו מורשת נשית ?

 

לפני 8 שנים. 9 בפברואר 2016 בשעה 16:38

אז זרעתי. 

ועכשיו אני אחייה בידיעה שהכל הולך לפרוח!

לפני 8 שנים. 3 בפברואר 2016 בשעה 6:38

ואני מקווה שהוא צופן הפתעות.

לפני 8 שנים. 24 בינואר 2016 בשעה 22:08

ויש אתכם שחגים סביב רגלי, מנסים להריח את ערוותי.

ויש אותך, שמוחץ את ליבי בשם הריקנות.

ויש אותי שמזעיפה פנים למולך,  למרות שאתה כבר מזמן לא שם.

ואתם רק חצי נחמה בלילה גשום.

ואני נאבקת לא להפוך להיות כמוך. ריקנית.

לפני 8 שנים. 24 בינואר 2016 בשעה 21:50

וגם אם אני צועדת לבד בקור, לפחות יש לי את עצמי.

לפני 8 שנים. 14 בינואר 2016 בשעה 20:25

אִם יֵשׁ גַּן עֵדֶן - אַתָּה גֵּיהִנּוֹם.

לפני 8 שנים. 11 בינואר 2016 בשעה 20:13

דויד בואי , תודה על המוזיקה.