סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

me

לפני 8 שנים. 12 באפריל 2016 בשעה 6:31

אתה שולח לי הודעה, מזמין אותי להצטרף אליך לארוחת ערב.

היום נקראתי אל המלך.

הנשמות שלי ושלך ארוגות אחת בשנייה כבר גילגולים רבים.

אתה יודע לדייק במינונים שלי במעשי ידי אמן, מרעיף עלי את טובך. 

אני מלקקת את האצבעות. הארוחה הכי טובה שאכלתי בחיי.

שואל, אם אני מוכנה לתחנה הבאה. אני מהנהנת. 

צועדת לצידך בתום.

יש לנו כברת דרך לצעוד על רחוב אלנבי.

אני מנגנת לנו ב youtube  את "מחמל נפשי" של שלמה ארצי ודיקלה.

חניות שמלות של "רוסיות" לצידנו.

אני מספרת לך שאני רוצה להתחתן רק בשביל ללבוש שמלת כלה.

מתארת לך לפרטי פרטים את השמלה. 

וינטג', גזרת בת הים, שרוולים ארוכים, צווארון סירה, תחרה לבנה.

בחלון, מוצגת שמלה בגיזרה המתאימה.  

אתה מבטיח לי את השמלה, אומר שאראה בה נהדר בדאנג'ן.

אני מרחפת, לא מבחינה שאני עומדת במרכזו של לוע הארי .

פתאום אני עומדת בכניסה של מועדון חשפנות. 

בהבזק של שנייה, שלא מתיר לי מקום לחשוב, אתה דוחף אותי פנימה.

איבדתי שליטה. 

מנסה במהירות להסתגל לתפאורה החדשה.

ריק. יותר זונות מלקוחות.

פה ושם, מפוזרים להם כחמישה גברים.

שני עובדים זרים יושבים על ספה, וחשפנית בבגד ים צהוב זוהר משפשפת את עצמה על חלציו של אחד מהם.

אני בשליטה שוב.

אתה ניגש לבר להזמין לנו לשתות.

חוזר עם חשפנית, ומושיב אותה על ברכי.

איבדתי שליטה שוב.

מנסה שוב להסתגל לתפאורה החדשה.

צורך עז לגונן על הנערה שיושבת על ברכי. 

אני מחבקת אותה. העור שלה רך. אני רוצה להמשיך לגעת בגופה. אבל עוצרת.

אני מזיזה אותה מעלי. מושיבה אותה לצידי, ומזמינה לה לשתות.

אתה מתבונן בי בפליאה, ומראה חוסר קורת רוח מהדרך שבה בחרתי להשתמש במתנה שנתת לי.

אבל בגדולתך, אתה יודע לכבד את רצוני.

החשפנית הופכת לחברה שלנו. מצטרף אלינו עוד איזה פילוסופ בוכרי.

מדברים יהדות.

כל כמה דקות עולה רקדנית לבמה.

חושבת לעצמי, שאני חייבת ללמוד לרקוד כך, אראה נהדר על העמוד. 

אנחנו נפרדים מהפילוסוף והחשפנית בנשיקות.

חצות.

בחוץ, אני מגלה שקיבלתי וואטסאפ מהונילי מטינדר - הוא שואל אם אני "ערה ?"

הביטחוניסט התחיל את יומו ב 4 לפנות בוקר. והספיק לתור ולחזור מרמת הגולן לתל אביב.

 

מסתכלת עליך, ומקבלת אישור.

ממשיכים בשיטת "הרוסיה" (= אפס תלונות, 100% קשב).

עונה לביטחוניסט, שאני מבלה עם חברה בתל אביב.

הוא בא לאסוף אותי.

אתה משאיר אותי בבר בפינת רחוב, נותן לי נשיקה, ונעלם לתוך אפלת המלך ג'ורג'.

הביטחוניסט, עייף. איש עבודה. 

הוא נוסע אלי לדירה.

מפשיט אותי בעדינות, מתענג על ההלבשה התחתונה הורודה.

מעניק לי פינוק אוראלי ממושך.

מתנצל שהוא עייף.

הולכים לישון בתנוחת כפיות.

הוא נרדם בשנייה.

ואני חושבת רק על כמה העור של החשפנית היה נעים ורך.

 

אם נתחתן, אני כבר יודעת איזה שמלה אלבש (וינטג' תחרה), איזה שיר יתנגן שנצעד אל החופה (מחמל נפשי), איזה אוכל יוגש לנו בחדר הייוחד (טבעוני מננושקה), ומה אתן לך מתנת ליל כלולות (חשפנית יושבת על ברך אחת שלך, ואני על השנייה).

 

מחמל נפשי , תודה על לילה קסום. אני אוהבת אותך.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י