לפני 8 שנים. 13 באפריל 2016 בשעה 6:02
אתה גדול ממני בשנתיים.
את שנות ילדותנו בילינו במריבות נוראיות. כמה מכות חטפתי ממך .. כמה קללות חטפת ממני...
פחדת שיחללו את כבודי.
את שנות ילדותנו ונערותנו בילינו במרחק נפשי. ממעטים אינטרקציה ככל שאפשר.
ברגע אחד שבו חוויתי משבר, עזבת הכל ובאת ולקחת אותי.
הצלת אותי.
מאז הפכת להיות הנשמה התאומה שלי.
אנחנו עדין רבים ומתווכחים לפעמים באובדן פרופורציות, אבל שאני צריכה להניח את הראש או לפרוק כאב, אתה הוא הכתובת. אני יודעת שאתה אוהב אותי אהבת אמת.
אתמול סיפרת לי על מחשבות הפנימיות שלך עם עצמך. כיבוד הורים, וגמילות חסדים.
אחי הגדול והגיבור, אתה הפכת להיות תפארת יצירה.
כמה שאני אוהבת אותך!!
