יומן מסע

יש פה כאלה שמעוניינים?

וזה לא מכנס, אלו מכנסיים.

אוכל להוריד את התחתון או המכנס, רק תצטרך לומר לי איזה צד תרצה שאוריד...

ואני לגמרי חושבת שיותר נוח שאתפשט לגמרי (;

כשאני קמה בשבע לפנות בוקר (כן, יש אנשים ששבע זה לפנות בוקר בשבילם) במיוחד, כדי להכין עוגת יומולדת לבובה כבשה, שרק לפני שבועיים החלטנו (גם אני נכחתי בשיחה ואף הבעתי דעה) את גילה.

אני לא יודעת אם זה עושה אותי אמא  או סבתא שלה

לרעיונות השפלה נוספים, בפרק הבא של  " אמא, משעמם לי, בואי נעשה מסיבה"

ראיתי היום ילד עם שריטות בגב...

וקינאתי בו.

כואב לי מרוב החוסר, בך!

מחכה שתאמר לי שמותר לי, או אולי תוכיח אותי שלא הרווחתי את זה היום, ואני מרטיבה רק מהמחשבה על זה.

אמנם זה היה לזמן קצר בלבד, אך להרגלים טובים כנראה מתרגלים מהר.

שיחררת אותי עד להודעה חדשה. אתה כרגע רחוק, רחוק מאד.. הייתי שם בדיוק באותו המקום ועל כן מבינה. 

נכנסתי הביתה, לבד, כמו על אוטומט, הלכתי ישירות לחדר השינה, מתוך הארון הוצאתי שניים מחבריי, ולמיטה.

בקושי הספקתי להתפשט (ממש חפוז), דחפתי אחד פנימה, הכל היה כל כך רטוב והוא החליק פנימה. את השני הצמדתי והפעלתי,

משחקת עם שתי הידיים, כל אחת מפעילה נקודה אחרת, מדמיינת את פניך מולי, את תחושת הגוף שלך כשאתה נעמד מאחורי,

את מגע ידיך, את נשימתך באוזני, את הריח נטול הריחות שלך שאני כל כך אוהבת (שונאת ריחות), את הפרפרים בבטן שאני חשה כל פעם

שאני נעמדת מולך - לא יודעת מה תרצה לעשות בי הפעם, עד כמה תחשוף אותי או ממני...

ואני נעה עם האגן במנגינה מושלמת ומתוזמנת ואצבעות שמכירות כבר את כל הנקודות שעושות כל כך טוב.

גמירה ראשונה קורית מהר, אני גומרת מהראש, הדגדגן מצטרף והפעימות מתחזקות, אני לא מפסיקה (כאילו מפצה את עצמי על זמן אבוד), ממשיכה לתוך הגמירה השנייה, אני כבר יודעת שזה רק מרגיש כאילו היא תגיע מהר, אבל בעצם יש לי דקות ארוכות של התמסרות והתמכרות לריח שכבר אופף את החדר, לפעימות שבאות והולכות, למחשבות שינסו לסור ולחשוב על דברים אחרים... אני ממשיכה, נוגעת, לא נוגעת.. רוצה לחוש את הכאב, אך מסתפקת בלדמיין אותו כרגע, להעיר זיכרון שיחייה את התחושה בגוף..והינה גמירה השנייה מגיעה, והיא חזקה אני צועקת ורועדת, מתמסרת לויברציות שגופי מספק.

לוקחת שני רגעים עדיין מחוברת ורוטטת, ומתחילה לחשוב (אני לרוב גומרת פעמיים, אבל מה יקרה בשלוש?) חייבת לנסות... זוכר ששאלתי אותך אם כאשר אתה מאשר לי לגמור, זה לכמה פעמים שבא לי באותו רצף, או שעל כל גמירה אני צריכה לבקש רשות? אפילו לא ענית לי על זה...אותי זה הצחיק, הצחיק אותי שהרגשתי מטומטמת לנוכח השאלה.

ואז הראש מתחיל לרוץ על הפעם האחרונה שנפגשנו, לא הייתי בטוחה אם אני רצוייה או לא, אבל החיים לימדו אותי לקחת את מה שאני רוצה, ורציתי, אז ניגשתי וקיבלתי, קיבלתי את זה כל כך טוב, שהרגשתי שאולי כן רצית לראותי אחרי הכל.

אז הראש רץ על הידיים שלך שעוטפות אותי וקושרות אותי מניפות לתנוחות מכאיבות ומסורבלות, ואני, אני מתמסרת, וגופי מתמסר גם הוא, ומתעקל כמו שמתבקש ממנו ואני חזקה וידיי קשורות (וזה הרי אחד הקטעים הכי מלחיצים) ואני מתמסרת אליך.

והגמירה מתקרבת, נוגעת לא נוגעת, הינה היא כמעט מגיעה, ואז נעלמת... ושוב אני מוצאת אותה והינה שוב היא בורחת.

ואז פניך עולות שוב למולי והיא מופיעה במלוא הדרה...אני גומרת בפעם השלישית ואני רועדת כולי רועדת, ואני נוזלת ואני לרגע לא ממש מבינה איפה אני ולמה אתה לא פה לתת חוות דעתך על הגמירות הנ"ל.

גמרתי שלוש פעמים ללא אישורך, אך לגמרי איתך.

מאחלת כל טוב ומקווה להתראות בקרוב

ברגע שאני מכירה מישהו שאינטואיטיבית, אני מרגישה טוב איתו...הוא מתחיל ב 100% ממני.

אני שם כולי, מוכנה להתמסר ולתת, כל שנותר לך לעשות זה לשמר את ה 100% או לפחות להשאיר על מס גבוה.

כמובן, שככל שנכיר ההתמסרות תהיה חשופה יותר, טוטאלית יותר, אבל כבר מההתחלה אתה מקבל את כל הקרדיט.

כשהשיח היומיומי עילג, או לא מעניין או עמוק, ואינו מתפתח, ה 100% מתחילים לרדת...ואז אני כבר כמהה פחות לשמוע ממך, המילים שלך נוגעות פחות ומטלטלות אותי הרבה פחות, אתה מאבד את האחיזה שלך בתוך הבטן שלי, ואם הבטן שלי לא תגיב למקרא כתביך, כנראה שהכל יתמסמס לו וילך.

היתרון שלך היום, הוא שקל נורא לרגש אותי בימים אלה, אני נעה על מנעד עצום של תחושות ורגשות כל יום, כל רגע.אני שמחה ומאושרת, אני בוכה את עצמי לדעת, בדרך כלל באוטו בדרך לאנשהו, אני אוספת את עצמי ומגרדת את השאריות מהרצפה כדי להציג חזות סבירה, אבל מי שמסתכל לתוך העיניים, רואה את הבלאגן שיש שם. לך, כל שנותר להיות בתוך הסערה הזאת, זה עוגן, מקום שבו מתפשטים מהחיים ופשוט חיים. הבלחות במהלך היום שמזכירות את זה (שהרי לא נפגש כל יום)...וזהו! את השאר אני אמלא בשבילך, אני אאדיר אותך ואשמר לך את המקום שלך בתוכי, נקי ומצוחצח.

אני זקוקה לך, זקוקה לאדם הזה שאתה, מרגישה שנכון לי להתמסר אליך ואני רוצה את זה מאד.

אני מבקשת רק שתשמר את האחוזים שלך במקום גבוה, אחרת הניצוץ הזה יעלם, ובלי הניצוץ, זו רק עוד אבן שמוטלת בצד הכביש ולא זהב (או יהלום (; ).

טלטל את עולמי בבקשה