שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

His girl - soul&body blog

חלק קטן מיומני האישי..
ברוכים הבאים למסע שלי, למבוכים הכי עמוקים במוח ובנפש שלי...
נעים מאוד ;)
לפני 6 שנים. 24 במרץ 2018 בשעה 21:57

נועדו כדי להגשים אותם...

בין הטירוף של החיים - חלמתי שמצאתי אותך, 

ראיתי אותי מתרגשת ומחכה בקוצר רוח כמו ילדה קטנה בשמלה לבנה, לזה שמכיר אותה הכי טוב מבפנים... זה שיודע שברגעים כאלו אני בטח מתגלגלת מצחוק מבפנים וקצת מפסיקה לנשום, מהתרגשות.

השותף לחלומות וההגשמה, השותף לחוויות, לשמחות ולמכאובים, השותף שלי למשחקים...

מחכה לך שתבוא לאסוף אותי לשביל שיוביל אותנו לרגע הזה שבו נשבע- שנהיה שותפים לתמיד- לשמחה, לכאב, למשחק האישי שלנו. 

נשבע לכל אלה ובתקווה שגם לאהבה, אבל אם לא אז לפחות לחברות, שתהיה שם לתמיד. 

עכשיו יותר מתמיד, אחרי הכול, בשלה להגשים את החלום. תמצא אותי כבר♡

לפני 6 שנים. 15 במרץ 2018 בשעה 19:28

בסך הכול ילדה קטנה בעולם.

כמה מלאה ברגשות ודעות, כמה מורכבת, אך כל כך קטנה...

כל יום הוא עבורך עוד שיעור, עוד הבנה...

מסקנות שחשבת שלא תדעי, הבנות שהתפללת שלא תגיעי  אליהן, כעת ממלאות אותך בשיא העוצמה...

זה לא כואב כמו שחשבת, זה הגיע בזמן שבו זה כבר ניתן להכלה...

"תנסה לאטום כל עוד אתה תמים.." 

אז הנה עוד שיעור שעברת כדי להיות פחות תמימה ויותר חכמה...

עוד שיעור שקצת צרב אותך מבפנים והקשה את העור והנפש הרכה,

את כעת חושבת בלי סוף ומנסה להרגיש בטוחה ומבינה את התמונה כולה...

אבל את חיה בעולם כזה- שגורם לך להבין, שגם המחר יביא איתו עוד למידה ויוסיף עוד גוון שלא הכרת לתמונה...

וגם אותו תקבלי, בהבנה והכלה...

איש חכם אמר לי: "לעולם לא תוכלי לשלוט ברוח, רק במפרשים שלך"

 

לפני 6 שנים. 6 בינואר 2018 בשעה 18:55

אז הגעת לביקור קצר בחיים שלי...

נדמה שכי קצת התגעגעת, רצית קצת לספר ולשמוע ואולי לבדוק את מצב השפיות שלי בלעדייך...

הצלחת, הערת את הגעגועים לאהבה איתך ובין כמה רגעים גם את הגוף והליבידו ...

אז שוחחנו מעט וסגרנו שוב הדלת שמפרידה בינינו, אבל הגוף שלי מסרב להניח לזה ורעב לעוד ממך...

השפתיים עוד ממתינות שתבעל אותן בנשיקות המיוחדות שלנו, 

הישבן עוד ממתין להרגיש את הגבר שאתה ואת הידיים החמות שלך שיודעות להפליק וללטף, להרים אותו למעלה ברגע... 

הפיטמות עדיין מחכות זקורות ללשון שלך שתשחק בהן ותגרום לי לשאוג..

והנרתיק הריק בלעדייך מחכה לידיים שלך שמכירות באופן המושלם את הנקודה ההיא שגורמת לי להתפתל ולגנוח .. ולאיבר שלך שיודע למתוח אותו לשיא שלו ולתת לי להרגיש הכי מלאה פיזית ורגשית...

הבטן מצפה לא פחות לנשיקות ולנשיכות המיוחדות רק שלך..

העיניים בוהות במבט המבקש אותך, 

כל הגוף דרוך אלייך...

למבנה הרחב שלך שיודע לעטוף אותי מיד אחרי ולתת לי להרגיש הכי אישה שלך, קטנה שלך...

אז הלכת, ואני נשארתי כאן בלעדייך, רעבה וצמאה אלייך בכל רמח איברי... הגעת לביקור קצר, וכעת אני? רק מתגעגעת יותר ... 

 

 

לפני 6 שנים. 6 בינואר 2018 בשעה 11:01

היי באבי ... 

היית לי בן זוג אבל בעיקר חבר לנפש, 

עכשיו אתה רחוק כל כך והדיבור קר מדי מלהכיל. 

ואני שואלת למה ה' נותן לנו לעבור שברון שכזה - לא נכנסת לחשבונות שמיים אך הכאב של החוויה הזו עצום, הצלקת בלב גדולה מדי כדי שיפעם בשלווה. 

אתה אומר שאתה זוכר את הטוב למרות שעבר זמן, אני זוכרת כל פסיק קטן, כל רגע, חוויה או מילה. 

לפעמים אני כל כך רוצה להמשיך הלאה ולהיות מאושרת, לפעמים חולמת על עתיד שעוד יפגיש בינינו ולפעמים מרגישה שהחלל שנותר בי והכאב הזה גדולים מדי כדי להמשיך הלאה- ואז אני פשוט רוצה שהכול יעלם לתוך שקט גדול. 

עוברים זמנים, עוד יעברו, אבל הזמן כנראה לא מה שיגרום לי לשכוח את מה שהיה. ביי באבי, ביי אבא שלי... אם תרצה או לא - אבא שלי היית ותשאר לתמיד... 

לפני 7 שנים. 23 באפריל 2017 בשעה 1:26

אז אני כאן.. ב4 בלילה..

 התחברתי מבלי לחפש פה המון..

 אלו רק הזיכרונות של היום ההוא... 

שהופעת כאן בהודעות שהעלו חיוך.

 וזה קצת ריק... 

והם שולחים לי כאן הודעות.. שואלים עליי... 

 ואני? אני רק רוצה להזכר או לחזור במכונת זמן.. 

 או להתקל כאן בזו שמכירה אותך, שהיית כאן וכבר לא... 

 וזוהי אולי גם תשובה לכל אלו ששואלים למה כתוב שהפרופיל לא פעיל ואת כאן. 

 אז תכף הפרופיל הזה ימחק, ולא ישאר גם זכר להתחלה ההיא וסיפור האהבה ההוא.. 

 אמשיך לצעוד בלעדייך ועם הזיכרון שבראש.