לפני 6 שנים. 6 בינואר 2018 בשעה 11:01
היי באבי ...
היית לי בן זוג אבל בעיקר חבר לנפש,
עכשיו אתה רחוק כל כך והדיבור קר מדי מלהכיל.
ואני שואלת למה ה' נותן לנו לעבור שברון שכזה - לא נכנסת לחשבונות שמיים אך הכאב של החוויה הזו עצום, הצלקת בלב גדולה מדי כדי שיפעם בשלווה.
אתה אומר שאתה זוכר את הטוב למרות שעבר זמן, אני זוכרת כל פסיק קטן, כל רגע, חוויה או מילה.
לפעמים אני כל כך רוצה להמשיך הלאה ולהיות מאושרת, לפעמים חולמת על עתיד שעוד יפגיש בינינו ולפעמים מרגישה שהחלל שנותר בי והכאב הזה גדולים מדי כדי להמשיך הלאה- ואז אני פשוט רוצה שהכול יעלם לתוך שקט גדול.
עוברים זמנים, עוד יעברו, אבל הזמן כנראה לא מה שיגרום לי לשכוח את מה שהיה. ביי באבי, ביי אבא שלי... אם תרצה או לא - אבא שלי היית ותשאר לתמיד...