שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

על החיים, המוות ומה שביניהם.

בבלוג אנסה לתאר את חיי מכל מני זוויות.
אשתף, אפרוק ואפנטז את שאני חווה וחושקת.
לפני 6 שנים. 7 באוגוסט 2018 בשעה 12:34

זהו.

זה נגמר.

עד היום, בכל פעם שזה היה נגמר, ידעתי בלב שאין סיכוי שזה הסוף.
אין סיכוי שזה ייגמר בינינו כל כך פשוט וסתמי. שאין סיכוי שנוותר בכזאת קלות על חברות אמיתית וכנה של שנים!
ידעתי בתוכי שייקח לנו עוד כמה שבועות כדי להתגעגע אחד לשניה ולשים את האגו בצד.
ידעתי שאנחנו בלתי מופרדים ותמיד נמצא את המקום לחזור לקשר.

אף פעם לא היינו ביחד ובכלל אף פעם לא אהבת אותי או רצית בינינו משהו רציני.
גם דאגת לומר לי את זה. דאגת לומר כמה אתה מתוסבך ולא רואה את עצמך במערכת יחסים.
למרות הכל תמיד הרגשתי שאתה קצת שלי. תמיד הרגשתי שאני הסוד הכמוס שלך. הסוד שאתה פורק לתוכו ושואב ממנו כח. הסוד שאתה פונה אליו כשקשה לך.

תמיד רציתי שזה יהיה יותר ואני מודה גם שתמיד הייתה בי התקווה שיום יבוא ותתעורר. שסופסוף תראה בי משהו אחר. אס נשארתי שם. מקשיבה, דואגת, מלטפת.
ובכל פעם שהפסקנו לדבר התקווה הזאת דיברה מתוכי ורק חיכתה שאתה תחזור שוב ותתנצל.
וזה מה שהיה.

היינו רבים לתקופה קצרה ואז היית חוזר ואומר שאת מצטער. שאתה תשתדל בשבילי ואתה מבטיח לא להתנהג ככה שוב. וזה היה מחזיק לסיבוב של כמה חודשים וחוזר חלילה.
ככה היינו.

אתה אדם מסובך. זה נכון. אבל אני מודה גם שזה מה שהקסים אותי. שיש לך חוקים משלך ואתה שם פס על מוסכמות חברתיות. הקסים אותי שיש לי מישהו לחלוק איתו את השגעונות שלי. שאני יכולה להיות איתו בדיוק כמו שאני.
משוגעת. לא צפויה. לא מוגדרת. תופעה.
מצאתי מישהו לחלוק איתו את הכאב שלי ואתה מצאת בי מקום מפלט.
מהחיים.
מעצמך.

היום שאלת אותי איך אגיב אם תספר לי שמתפתח משהו רומנטי בינך לבין מישהי.
קראתי שוב ושוב את השורה ובכל פעם הלב שלי התרסק עוד קצת ועוד קצת.
איך יכול להיות שמישהי הצליחה לשבות את לבו של הבחור הכל כך מחוספס ודפוק שאני מכירה?
את הבחור שאני השקעתי בו וטיפלתי ודאגתי ונתתי לו מעצמי יותר מכל מה שנתנו אי פעם?? איך יכול להיות שהבחור הזה פורש כנפיים עכשיו ועוזב את הקן?
עוזב אותי.
איך יכול להיות שהנה סוף סוף הוא בשל למערכת יחסים. אבל לא איתי.
אמרת לי שאף פעם לא ראית בי משהו מעבר.. וואו כמה שזה כאב..
אמרתי שאם כך אז זה ייגמר בינינו ואתה הופתעת ונתפלאת ולא הבנת איך בפעם הראשונה בחיים (!!) אני שמה את עצמי לפניך.
זה לא ברור?? כמה אני יכולה להשפיל את עצמי? נראה לך באמת שאני מסוגלת להיכנס עכשיו למשבצת הפרינדזון ולשמוע אותך מספר, מקטר, מתאהב, מתרגש ממישהי אחרת?
זה כמו סכין בלב בהפתעה.

אז וויתרתי.
והפעם זה לתמיד.
הפעם אין לי תקווה שתחזור.
אין בי תקווה שפתאום תבין שרק אני יכולה להבין אותך.
אין בי תקווה שתבין שאף אחת לא תתן לך ותאהב אותך כמו שאני אהבתי.
הפעם אני אאחל לך בהצלחה ואתן לך לעוף.
הפעם אני מוותרת.
והיום אני יודעת שזה נגמר.
זה נגמר לתמיד.


"דברים רבים מאוד אהבנו יחד,
אך לא זרח באשנבך האור."

פיהשחורה​(נשלטת) - חיבוק.
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י