סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

VIP

בלי מילה מיותרת
לפני 5 חודשים. 7 באוקטובר 2023 בשעה 9:01

האמת שהייתי שאנן (ובטח אהיה שאנן גם לאחר שתסתיים הלחימה)

הורדתי את הנשק שנשאתי לא מעט שנים וסירבתי בתוקף לשאתו שוב, למרות שמסביבי כולם התחמשו.

ולא האמנתי שמשהו כמו עכשיו יקרה, ביטלתי בלי להסס את כל האזכורים והדיבורים על כך והייתי בטוח שזה רחוק מאיתנו עשרות-מונים.

הרחקתי את עצמי מתחום-הביטחון שעסקתי בו לא מעט וגם כשהיו לי לא מעט מגעים ותהליכים נוספים להמשיך ולהתקדם בתחום, לא נתתי את כולי לזה.

 

אבל היום, היום הזה בהחלט גורם לי לרצות לחזור ולהתגייס למאמץ המלחמתי (להפתעתי הרבה כי לא חשבתי שזה יקרה שוב אי-פעם), אבל התחושה הזו שאני יכול לעזור שם בחוץ, בוערת בי עכשיו וגם הזעם.

 

מאחל לכולנו בריאות וביטחון והשתלטות מהירה ונטרול כל גורמי-האויב

לפני 7 חודשים. 27 באוגוסט 2023 בשעה 22:08

בתקופה האחרונה יצאתי עם מס' בחורות בהפרשים לא כ"כ גדולים זו מזו (כן גם בגילי אני ממשיך לצאת לדייטים, כי אני.בטוח בעצמי מספיק לדעת שאני ממש שווה את זה)

עם סאת הבעיה היא שהנשים שאני יוצא איתן מפחדות - הן לא מפחדות מהסביבה או מגורמים חיצוניים, הן כולן מפחדות עצמן.

אם היה לי כסף על כל פעם ששמעתי או ראיתי איך הנשים שאני יוצא עימן מסבירות לי במילים כאלה ואחרות כמה הן לא מספיק טובות בשבילי והן מפחדות לדפוק את זה ולכן... 

כבר הייתי אדם מאד עשיר.

(והמעניין שהבחורות הכי איכותיות ונחשקות תמיד נופלות בזה)

אז אולי חלק מהגברים היו רואים בזה מחמאה, אך הבעיה היא אני חושב שזו די קללה:

כי מחשבות יוצרות מציאות וכל פעם שמי שאני יוצא איתה, לא משנה כמה אני רוצה לתת צ'אנס וכמה אני מסביר שאני בחרתי בה לניסיון הזה אז היא כנראה לא יכולה להיות כזו גרועה אם אני כזה סבבה; זה תמיד, אבל תמיד בסוף ממש את עצמו והפחד מוביל לזה שהכל יהרס או יגמר ובקיצור, חרא.

 

אז כן, אני יודע, אין לי באמת יכולת להסביר לכן למה לא לפחד או איך להתגבר על הפחד, אין לי טיפים ותרגילי-קסם שאני מיישם בעצמי והסיבה שאני לא יכול לעשות את זה, היא פשוט כי זה חייב לבוא מבפנים. השינוי הזה יכול לבוא רק מפנימה ואתן צריכות פשוט להושיט את היד עמוק בגרון (או בגרון עמוק) ופשוט להוציא את האומץ, האומץ להפסיק לפחד שתדפקו משהו טוב ולהתחיל להנות מהטוב שנקרא לדלתכן.

אתן צריכות לעשות את זה ורצוי שעה אחת קודם, כי כל המין האנושי תלוי בזה 😄

יש לכן דברים כאלה חשובים להביא לצלחת שזה פשוט חטא למנוע את זה מאנשים כמוני.

ואם זה כל זה עדיין לא מדרהן מספיק, אני ממליץ לכולם לצפות בעונה השלישית של הסדרה המוצלחת "המפרץ" ולראות איך הבלשית הראשית מגיעה להבנה שהיא כ"כ מפחדת לדפוק מה שיש לה עם בן-הזוג שלה וכל-מני שטויות כמו "אולי מיהרנו מדי", אלה סתם תירוצים שהיא מספרת, שהיא כמעט באמת דפקה את הכל.

מזל שבסוף היא מתעשטת, בקרוב אצלכן.

 

?si=5sd4mxHbb2_OgM7D
לפני 7 חודשים. 14 באוגוסט 2023 בשעה 9:29

להוסיף כמה מילים אבל, If ya wonna shoot, shoot! don't talk

וזה בדיוק מה שהרמיקס הזה והקליפ עושים נהדר!

 

לפני 7 חודשים. 12 באוגוסט 2023 בשעה 18:27

את תמיד יכולה לבחור בילד הרע ואז תצטרכי להוריד לו את המכנסיים לשחק לו קצת בבולבול ולהשכיב אותו על הברכיים ולהפליק בתחת עד שיתחיל להתבכיין ולבקש סליחה שהוא היה רע.

 

או שפשוט תבחרי גבר עם ביצים שלא מפחד לחנך אותך עם החגורה

לפני 7 חודשים. 10 באוגוסט 2023 בשעה 10:24

אם את לא מסוגלת לקבל את (הזין) זה שמגיע לך שאני מעמיד אותך במקומך (בפינה) ולהתמודד כמו ילדה גדולה;

 

איך אני יכול לצפות שאת תתקני אותי כשבאמת יגיע לי?

לפני 7 חודשים. 6 באוגוסט 2023 בשעה 10:44

ספר למראה מה אתה רואה

אל תחסוך בדברים כי אתה לבד

 

מזה שנים 

איני מצליח להתרכז 

בבואתי בראי

כמו צופה מטושטש מהצד, אני מביט

לפעמים בכל הכוח עד כי 

נדמה שדם נקווה בעיניי, זולג את המילים הללו

ואני רואה רק 

מה שאחרים רואים בי

 

כולם רואים, קצת כמו מסוממים, פנים יפות,

מעט מחוספסות, מעט רכות

הם בוהים רק

על-פני השטח

לא על פניי שלי

 

הייתה אחת שבערב אחד מסוים הצליחה 

לתפוס רגע

כמו מצלמה, הבזק

שחלף בין-רגע והשאיר הד

מלוכלך

על העדשה

 

זו לא הייתה

בת-זוגי באותה התקופה הקשה

היא המושא רק ראתה את הזעם

שבסוף שבר אותה

לא, זו הייתה דווקא

החברה שלה, קטנה וקוצנית

חדה מספיק

לראות מה שמעבר

והיא נמשכה לזה כמו עש מעופש אל האש

רק כשקיררתי אותה והלהבה דעכה

היא נרגעה בקרח

 

כשישבתי על החוף והסתכלתי במים הפראיים

מנסה אולי 

לתפוס בין גלים חמקמקים

השתקפות

תמונתי

נשברה שוב ושוב

התרסקה על החוף כמו

הגזעים שנסחפו לשם

כמו שאני נסחפתי לשם

בסערה

לא מבויתת

 

הגשם שוב הגיע לטפטף קצת

על המים

להתאחד עם טיפות משפריצות

כמו פרצים שהשפרצתי לא אחת

על ובתוך נשים רטובות

רצתי בכפכפים לחים

ללא חולצה

כמו מקומי משוחרר, חיה

וחזרתי ללובי המשפחתי

שם המנהל, איש אמיתי

אמר לי

ספק בצחוק, ספק 

ברצינות

שכל פעם שאני יורד לחוף

מתחיל גשם

אז בבקשה תפסיק ללכת לשם

שנינו צחקנו

 

לא היין אתמול, לא הבירה שלשום

גם לא שניהם אמש

עזרו לי להשיג בהירות

נוזל אינו יוצר השתקפות עקבית

 

כל חיי הסתובבתי, לא מחובר

לשום מקום מסוים

נופים וחוויות

צלקות ומלחמות

כולן בלתי-נראות

ניתבו שבילים שחרוטים בי

שיבשו דרכים

שהיו אמורות להוביל

לכיוונים אחרים לגמרי.

 

את הדרכים המוצללות

שאור היום אינו מאיר

חקרתי עם לא מעט בחורות

משתוקקות

יש לי מקום רך בלב 

אליכן

אולי כי אתן מזכירות לי, אותי

אבל בשוטטות

טועות באפילה

הן כולן הותירו עקבות מבולבלות

כמו עדר מכוסה עיניים עיוור

שעבר שם והסתיר עוד יותר

את הדרך לבית

 

העולם הוא מקום מבודד

לא בודד, מבודד

כולם מתים

לבד

(או ממשיכים לדרך חדשה לחוד

בה נשכח את הדמות

שהביטה עלינו מהמראה

ונכנס לגוף אחר

עם פנים אחרות)

 

לקח רק טיול עצמאי חוצה יבשות

להגיע לאי

חסר בושות

לא מתנצל על

קיומו

חופשי מדעות-קדומות

של תרבות חדשה

חופשה

כדי שאזכר שוב

שאתה לא נקבע על-ידי כיבושיך

קהל שבוי

המרותק לפרא הצועני שבך

אתה לא צריך את כל זה

כדי להכיר מי אתה

 

אתה חייב

להכיר עד הסוף

בדמותך במראה

להשלים אותה ועימה בעצמך

כדי למלא את חייך בדמות נוספת

שלא תצטרך ללכת

עד המקלחת כדי לראותה

רק לסובב את הראש על הכרית

הרכה

ולמצוא אותה

שם

מחייכת

 

עכשיו אני מחכה,

חוזר למולדת

כדי להביט שוב

בראי

אני אחייך

רק כמה שניות

אתפוס את ההבזק

המהיר

ואמשיך לשגרת יומי

 

לפני 7 חודשים. 5 באוגוסט 2023 בשעה 15:31

אז זה הלילה האחרון שלי בנופש ביוון;

יושב בלובי של המלון מעל הים (500 מ' מאיתנו בלבד), אחרי ימים שמשיים פתאום באה עלינו סופת גשמים לעת צהריים, מה שמוסיף לאווירה המיוחדת.

אוכל פסטה בולונז שהכינו לי במקום, שותה כוס יין מול הנוף המדהים והרטוב הזה.

מוזיקת לובי ברקע ופטפוטים קלים ביוונית מאחור; לא הלכתי למלונות במרכז בנטיסס איפה שכל התיירים, אלא למקום יותר משפחתי ואותנטי שמוסיף מלא לחוויה.

לחשוב שהעסק מנוהל ע"י זוג שחיים במלון עם ילדיהם, יש להם בריכה, בר והים מטרים ספורים מהם, חיים באווירה תמידית של נופש - ממש עושה חשק.

 

ההבדל בין המקומיים לישראלים, זה שאם הייתי בא לישראלי ואומר לו שהיום בנופש שלי אני הולך לטפס את ההר הקרוב, הוא היה חושב שאני איזה פראייר שחי במאה ה-19 ומתקמצן על דלק; אבל הבעלים של המלון במקום זה אמר לי בטבעיות ובמבטא מקומי "good man" כמו אחד שמבין את החדווה של טיפוס רגלי טוב.

היופי כאן הוא שמצד אחד אחרי שחיה ארוכה בבריכה, יכולתי לשבת בשקט עם קוקטייל לשפתה וכשרידתי לחוף המהמם והלא מבוית, כזה ששומרים עליו טבעי, שרפתי שעות בכיף בבריזה ומצד שני כל הזמן הולכים ברגל ועוסקים בספורט-ימי מהנה ולא רק מתנוונים בשמש.

חיי-הלילה גם לא נגמרים כאן (מה גם שאתמול בתשע בלילה עדיין היה אור!) - עם הבארים והטוורנות שנשארים פתוחים כל הזמן, מארחים גברים מקועקעים על אופנועים ונשים בשמלות שובבות מכל העולם.

 

אין-ספק שהתיירים והמקומיים כאחד נראים מצוין, הכל הרבה יותר פשוט וטבעי כאן, יותר פיזי מלשבת כל היום במשרד והיווניות ספייסיות לפחות כמו האוכל המקומי :)

אפרופו אוכל מקומי, התחברתי פה מהר עם אנשים וחקרתי על המסעדות האותנטיות יותר, איפה שהחבר'ה שחיים כאן הולכים לאכול, בהחלט מצאתי כמה פינות-חמד נהדרות ככה ויום אחרי עברתי את הכביש והנה אני בקפה על המארינה, תענוג.

לא מעט חשבתי כבר להשאר כאן פשוט, להפוך לנווד-דיגיטלי או לפתוח כאן עסק ODT אני בהחלט עדיין שוקל את האפשרות, בארץ מלא עבודה וריצה שגורמות לך להיות חייב קצת שקט, זה ללא-ספק עולם אחר פה.

לחיות באי שנותר כפרי באופי ולא הפך לגמרי לאיזה מיאמי יש בזה משהו הרבה יותר מחוספס מצד אחד ועם הרבה יותר חופש מצד שני; ממש מתאים לאופי של ה-bdsm; לא צריך רק לבחוש באפילה כדי לעסוק בשליטה, לפעמים מספיק ללכת למקומות שעדיין יותר קרובים ליצרים הראשוניים שלנו בשביל זה - מוקפים בעולם של ים, משכנן של כל הפנטזיות שתמיד אמרו שהוא ממלכת החלומות.

גם כשאני רואה עוד איים באופק, הים אינסופי והכל יכול לקרות ממש מתחת לפני השטח שלו, אין לדעת מה הגלים יסחפו לחוף, אילו סודות... ויש בזה קסם שקשה לעמוד בפניו.

 

זה הכל לבינתיים, עד ההרפתקה הבאה

ובסוף העונה, מתוכנן גם פאפוס מטעם העבודה :)

אני בטח לא אתנגד

לפני 8 חודשים. 27 ביולי 2023 בשעה 10:45

"להכליל על נשים זה מסוכן. להתמחות בהן זה הרבה יותר גרוע." (רודולף ולנטינו)

 

לאחרונה צפיתי ביצירת המופת של הצרפתי המוכשר לוק בסון בפעם המי-יודע-כמה ומאז המחשבות האלה עוברות לי בראש כבר כמה ימים.

אפשר לומר לא מעט על הצרפתים, אבל אין כל ספק שהם בהחלט מומחים בלחקור אהבה ויחסים וללמוד על נשים וגברים בתרבות שלהם. לכן אין לי כל בעיה לומר שמי שלא צפה ביצירה הקלאסית ניקיטה, לא יכול להגדיר עצמו באמת כשולט, או להתיימר להיות גבר שיודע משהו על נשים.

בחיי עד כה ידעתי נשים לא מעט מכל מני מקומות בחברה ואני יכול לומר בלב-שקט שהסרט ניקיטה יודע להביע באמצעות מדיה ויזואלית חלקים חשובים בקסם הנשי.

איני יודע אם אפשר לקרוא לדברים הבאים ספויילר, אבל אני מציע שאם עוד לא צפיתם בסרט, גשו לעשות את זה תחילה ולו רק בגלל שזו צפיית-חובה בין כה וכה.

בכל מקרה, בסרט אנו נחשפים לדמותה האניגמטית של בחורה מופנמת ומופרעת (כן, זה נשמע סותר וזה אחד החוזקות של הסרט שהוא יודע להציג כל העת את הצדדים הכביכול מנוגדים שבכל אישה); הבחורה היא סוג של נערת רחוב אשר מבחינתנו הגיעה משומקום אולי יש לה אם, אבל גם זה שנוי במחלוקת ולא מקבל תשובה בסט, רק העדרותה של האם תורמת לעיצוב דמותה, שזה מעניין כי לא משנה כמה בחורות הכרתי וכמה חלקן הכחישו זאת, תמיד הוכח המשפט שאמרו לי לא פעם במשפחתי – תראה מי האם של בת-זוגך ותוכל לדעת בדיוק איך היא עצמה כאישה; מניסיוני זה תמיד היה SPOT-ON נכון.

אז עכשיו כשאנו מבינים את הרקע של אותה ניקיטה, אשר נקראת כך רק כי היא העניקה לעצמה את השם הזה, הגיע הזמן למצוא דרך להפוך את אותה נערת-אשפתות הזו לפאם-פאטל המהממת שתפיל את הגברים מהרגליים, בשירות הממשל (או לפחות זרוע מפוקפקת של בלאק-אופס שאמורה להיות קשורה איכשהו לממשל).

ניקיטה מקבלת מפעיל, גבר מחוספס וקשה-עורף אך אלגנטי והיא עושה לו את המוות ומשגעת אותו לגמרי, אך הוא מצליח באינטואיציה המקצועית שלו לחוש בפוטנציאל האדיר שגלום מתחת לכל הפרא הלא-מאולפת שניצבת מולו, או שהוא פשוט מאמין בה כי די מהר הוא מתאהב בה ובפרט, בילדה שבה...

כאן אנו נכנסים בסרט לסוג של מאבק-כוחות בין השניים שלא שונה בהרבה מזה שמתקיים ביחסי-שליטה ולא חף מסדיסטיות מצידו של המפעיל הקשוח. עם זאת, הקסם האמיתי מתרחש כאשר מפקידים את ניקיטה בידיה האמונות של גבירה איכותית ומכובדת שמלמדת אותה להיות ליידי.

באמצעות קלואז-אפים מהוקצעים של דמותה של ניקיטה במראת-האיפור והבעות הפנים הנפלאות של הכוכבת המיומנת ברג'יט פונדה, אנו ממש יכולים לראות את תהליך ההשתנות של ניקיטה מפושעת חסרת-מעצורים, לליידי מתורבתת עם משמעת-עצמית והיכולת לפתות כל אחד; אנו רואים כיצד הגבירה נוגעת בפניה, מרככת את תוויה הנוקשים, מלמדת אותה את סוד החיוך ולאט-לאט היא מתעצמת לאותה בחורה שאי-אפשר לעמוד בפניה, עם אותה הילדיות הפנימית, החופש, שקיבל גבולות מהודקים ואלגנטיים באמצעות הבגרות הנשית הרכה, אך סוחפת כמים.

אני יכול להרחיב פה עוד רבות על הסרט המושלם הזה, אבל נגעתי פה בנקודות הספציפיות שרלוונטיות לנושא.

 

שולט, מקבל לידיו בדרך-כלל יהלום לא מלוטש, אף-אחד לא מושלם ובעיקר במחוזותינו שמגיעים אליהם אנשים מכל-מני קצוות של החיים. התפקיד שלנו הוא להצליח לחדור את שריון שהוא שועל (או יותר נכון שועלה) קרבות ותיק, כי כידוע כל אישה נחשפת בחייה למאות זכרים שמחזרים אחריה והיא בדרך-כלל יודעת על גברים והצדדים האפלים יותר ופחות שלנו, הרבה יותר ממה שאנו יודעים על אישה.

כאן שצריך לאזן את המגע הנכון, קשה מספיק כדי לחדור את השריון, אך גם עדין מספיק כדי לא לשבור את הדבר הרך כל-כך שקיים תחתיו, האישה במערומיה; ואם נצליח לעזור לנשלטת שלנו לחגוג את נשיותה, אז סימן שהבנו מה באמת עומד מאחורי יחסי-השליטה.

 

לפני 8 חודשים. 14 ביולי 2023 בשעה 15:55

לבחורות שאומרות שאני עף על עצמי - ברור שאני עף על עצמי אם אתן הייתן אני גם אתן הייתן עפות עלי.
למה נראה לכן שנשלטות כ"כ אוהבות ללקק לי ת'תחת? כי השמש משם זורחת.
אז אוקי, אתן אומרות אין הנחתום מעיד על עיסתו, בסדר גמור, הסאבית האחרונה שהייתה לי בחשה מספיק בעיסתי ולדבריה מגיע לי מישהי שתסגוד לאדמה עליה אני הולך
And my boots are really made for walking.you know...
אז מה לעשות שיש לי כתפיים של עטילה-ההוני, חיוך של קזנובה קטלוני, אצבעות מהירות וחזקות יותר ממגי'יק-וונד, ראש חריף יותר מד"ר ספנסר, איבר מתוק יותר מד"ר פפר ואוחחח איזה ישבן... שירי משוררות עוד יהללו את תכונותיו המופלאות של זה הישבן ממש מג'יק-מייק.
וזאת שיושבת שם עכשיו עם האצבע בפה ושואלת את עצמה אם הפוסט הזה רציני, וואלה רציני כמו התקף-לב, זהרי שלא ישלח את ליבך מחזך השופע כמו התקף מאניה של לוני-טונס אורולוגי אוראלי כמו שעון אנלוגי ולא רע לי בכלל שאין פה שומדבר לוגי.
My 1st name is master bombastic & my 2nd is a hot staff like plastic
וזה לא נורמאלי כמה שקל לי להפיל אותך מהרגליים כמו שי-לי.
במבט חודר כמו זין-קפיצי ויכולת פמפום של 5000 כוחות-סוס, ערבי, גזעני, אני יכול לעשות באברייך המוצנעים פיגוע טרור קיצוני ואת תמותי על זה עד שתעוף לך הרעלה מהפוני!
אם קורטני קרדשיאן קוראת את זה עכשיו היא בטח שוקלת שוב את התמונות שלה בביקיני.
קיצר, זה לא שעפתי גבוה מדי, אני פשוט גבוה מטבעי ופה עוד דיברנו רק על הפרמטרים הפיזיקאליים שלי, בואי ללמוד איתי פיזיקה בין הסדינים ויפול לך התפוח כמו לניוטון.
אז להבא כשאני עף, שאף-אחת לא תנסה להוריד לי את האף, כי אומרים שהוא מעיד על גודל הג'ונסון. מג'יק ג'ונסון.
וזה הכל, חלסנה, סיימנו, פאסה קומפוזה.

 

איך שראפרים עפים על עצמם, אה ונשים בכלוב, איך אני מת על נשים בכלוב

לפני 8 חודשים. 13 ביולי 2023 בשעה 14:14

קולות תיפוף המטקות במערב ומוזיקת חוף במזרח; אני יושב על ספת-חוף על שפת הים ומסתכל אל המים הבוהקים בשמש איפה שמישהו מחליק על הגלים עם גלשן שמחובר אליו מצנח, לוקח אותו לאיפה שהרוח רוצה (בספורט האתגרי שאני אוהב לעשות, אני שולט בכל פרט כתמיד). העובדים שלי הלכו לאכול במקום יותר 'זול' כמה שכבר יש כאלה בהרצליה.

קשה להאמין שמשלמים לי על השעות האלה, אפילו הבירה בכוס האלגנטית לא עושה את זה הרבה יותר הגיוני... ואפילו יותר מוצלח מזה להנות מהעובדה שזו פעם שלישית בשבועיים שאני יושב לי בחוף עם אוכל טוב (בפעילות שהעברתי לחיל-האוויר זה היה אפילו בחינם) ועוד משלמים לי על זה :)

כאשר לאדם יש כמעט כל מה שהוא חלם להשיג, הצלילים המקומיים והרוחות המערביות מזכירות לו מה עוד חסר לו; ואני עוד בחודש הבא בחופשה ביוון.

זה מר/מתוק, כי מימשתי לא מעט פנטזיות וחלומות, אבל עדיין לא הכל הושלם. והאנשים סביב, קוראים זה לזה, צועקים, צוחקים, לא מצליחים באמת להסוות את זה שלמרות שהם יכולים כמוני, להרשות לעצמם הפוגה באמצע היום של כמה שעות על החוף, עדיין חסרים להם דברים בחיים. האם זו התרבות שלנו שהמוזיקה מזרחה אלי שרה עליה? או שזה משהו טבעי בהוויה שלנו שכל הזמן מחפש עוד.

אני יודע שאני מחפש עוד, עוד איכות-חיים למרות ששלי השתדרגה בשנה האחרונה פלאים, עוד בחורות, למרות שרק לא מזמן סיימתי קשר. עוד שליטה, עוד אהבה, עוד...

כנראה שזה מה שגורם לי להמשיך להתקדם, שאיפות, אבל מתי באמת אהיה מסופק?

הווק האסיאטי שאכלתי השביע את רעבוני רק לרגע, מלא בכל טוב הוא היה אולי אפילו מלא מדי, (שמתם-לב כמה המנות במסעדות גדלו עם השנים?) הבירה הרוותה צמאון לכמה שעות עד הפעילות הבאה על שפת הבריכה - באמת שאין לי הרבה מה להתלונן, אבל לא הייתי מתנגד למשל לחלוק את יוון הקרובה עם עוד מישהי יפה ונהדרת לצידי; אמרתי שאמצא איזו יווניה, או תיירת שם ממדינה אחרת, כבר יש לי ניסיון עם בחורות שלא חיות פה, אבל האם עוד מישהי מחו"ל זה לא רק העוד הזה שמתופף כמו המטקות באוזניי?

אני אמנם עכשיו יושב בשלווה מספיק כדי שיהיה לי שקט לבקר את החשק הבלתי-נדלה הזה, אבל עוד מס' שעות, אחזור לרכב שמשולם ע"י העבודה,עם הדלק שמשולם ע"י העבודה, אעלה לי על כביש 6 שמשולם ע"י העבודה ועם כל מה שיש לי, בזמן שהמונה מתקתק ואני אמשיך לעשות כסף, עדיין אחזור ואחשוב על מה שחסר, או על מי שחסרה.

האם באמת יכול להיות לנו מתישהו שקט?