חור שחור

כשאתה עוזב, נפער בי משהו גדול מאוד שהוא עצוב. אני נעשית כבדה כל כך. נופלת מהר דרך עצמי לכל החשדנות הלופתת והמוכרת שלי כלפי כל יצור אינושי חי בכל גיל. לכל הניכור לחיים. לפרישה מרצון מכל מה שטוב. 

אפילו ממך.

קשה לי להתרגל אליך בחזרה.

קל יותר להתאבן עד הסוף ולשכב בלי תזוזה בקרקעית שלי.

מעניין כמה זמן זה יהיה הפעם.