אחת ההנאות בעולם זה היא היכולת לקשור את השפחה.
לקשור זוהי אומנות לשמה..ונדרשת מידה לא מבוטלת של כשרון..
סבלנות, יצירתיות..המתובלת במידה רבה של סבלנות, הן מצד הקושר והן מצד הנקשרת.
קשירה, הינה סשן העומד בפני עצמו מחד, הדורש מידה לא מבוטלת של זמן..
ומאידך יכול , להיות שילוב של טיפול קוסמטי בשפחה..
אני אישית גיליתי את נפלאות הסרט הדביק.
כן כזה שאטמנו בעזרתו את הבתים במלחמת המפרץ...
היתרון הנפלא שלו היא המהירות שבה אני יכול לכבול את השפחה..
להעמידה במקומה..במיידי..
מונע את הצורך לסחוב גלילי חבל...מונע את הבעיה של עצירת זרימת הדם..
והכל..מיידי זריז ..זמין..ואינך צריך להיות מומחה בעל שם עולמי בקשירות על מנת לקשור את שפחתך למקומה.
למנוע ממנה את התזוזה..
ולכבול אותה לכל מקום שתרצה.
אגב שימוש יעל נוסף הוא היכולת להדביק את שפתיה..שלא תדבר..
ולא תוציא הגה..למקרה של סשן של שתיקה.
ושפחתי ..למדה .את זה על בשרה
לפני 18 שנים. 29 בדצמבר 2005 בשעה 13:39