נוטפת

נתק, ולו הקצר ביותר, הוא העונש בדרגת הקושי הכמעט גבוהה ביותר לנשלט.

הדרגה הגבוהה ביותר היא כמובן סיום הקשר עם השולטת, ולכן על הנשלט לעשות ככל יכולתו על מנת לא להגיע למצב הזה.

ימים קשים עוברים על כוחותינו...

להסתובב עם חבילה קשורה בשרוך ולחשוב על גבירתי במהלך יום עבודה - תחושת שליחות מהולה בעונג, ומזכירה לי למי שייכת החבילה אותה אני נושא באמ-תחת-י ממקום למקום.

דואר שליחים :)

למעלה משבוע.

זה למעלה משבוע שאני מנוע. מנוע מלגמור כמובן.

וזה לא שבמהלך התקופה האינסופית הזו היא לא עושה את חלקה בגירוי עבדכם (עבדה) הנאמן ודורשת קשב, זמינות ועירנות מירבית.

התחילה לבשל אותי על אש נמוכה לקראת האביזר שבקרוב יהיה פריט לבוש חובה עבורי - כלובון. כן, כזה אשר מצד אחד מעורר ומגרה ומצד שני לא נותן לזיקפה להתרומם, תוך הכאבה.

וזה לא שהיא לא מתחשבת, להיפך - היא מתחשבת בכך שאני כל כך רוצה להיות שלה ולכן עוזרת לי לבנות ולהיבנות. היא כבר לקחה בעלות על גמירותיי ועל חור התחת שלי.

ואז הגיעה ההוראה - לגשת ולרכוש את הכלובון - מעורר, מגורה ועם לא מעט חששות צעדתי לעבר החנות, בחנתי סוגים שונים ולאחר אישורה לדגם הנבחר ביצעתי את הרכישה. כמובן שהביקור כלל התרשמות משלל אביזרים נוספים ומאיימים לא פחות, כגון דילדו, ויברטור ופלאג (כן כן, כולם עבורי למי ששואל). ואני מתבונן, מחזיק, מלטף, בוחן את האביזרים ומדמיין איך היא עושה בהם שימוש עלי. הבליטה במכנסיים לא ירדה כל כך מהר...

היא מתכוונת שאלבש אותו, את הכלובון, לעבודה ולסידורים, על מנת שיזכיר לי בכל רגע נתון למי אני שייך. אני בסך הכל נושא האיברים שלה ממקום למקום, משום שעכשיו יש לה בעלות מלאה על כולם.

לאחר שנדרשתי ללבוש את הכלובון ויצאתי איתו לסיבוב שטח, התקבלה ההודעה להסירו. וגבירתי, שכבר צויין לעיל עד כמה היא מתחשבת, התחשבה בבקשתי לאונן ולגמור ומצאתי את עצמי מתפרק להנאתי שהיתה כלואה ימים ארוכים.

מודה אני לגבירתי על המסכת האחרונה, ועל אישור ההתפרקות.

זכות גדולה נפלה בחלקי להיות שלה.

תודה!

כלובון. האביזר התמים הזה שבסך הכל אמור להעניק מסגרת לאיברים סוררים אשר השולטת חפצה ביקרם. אז זהו שהוא תמים לכאורה - כל כך לכאורה שרק המחשבה עליו מולבש עלי וסוגר על הזין שלי (כלומר: שלה) די בה כדי להזקיר לי אותו ולחשוב על איך זה ירגיש להתהלך איתו בפומבי, האם יבחינו בבליטה במכנסיי ואיך זה יגרום לי לחשוב על עצמי - הרבה שאלות צצות להן סביב התמים הזה. אני כותב ומזדקר, כנראה שלבישת הכלובון, מעבר להיותה משפילה ברמות, תהיה גם מחרמנת-על, אך מעל הכל היא תזכיר לי היטב למי אני שייך ולמי שייך לו הכלוא.

אך גבירתי לא עוצרת בכלובון, הו לא - לכלובון יש מטרה ברורה לגרות מחד ולמנוע זיקפה מאידך, וכמובן למנוע את גמירותיי (גמירותיה). היא מרגישה צורך להוסיף נדבך נוסף למסכת השליטה שלה בי, ומחליטה שחור התחת שלי (שלה)  יראה טוב יותר אם פלאג אנאלי יינעץ בו. כזאת היא. פלאג עם פעולה כפולה - גירוי על והרחבת החור לשימושיה העתידיים (שרק האל והיא יודעים מהם). וכך היא מותירה אותי בצהריי יום שבת גשומה וחורפית, עם המחשבות. מחשבות על ההרגשה ללכת עם כלוא מלפנים וכולא מאחור, מלא מכל בחינה, ואני מעסיק את מוחי הקט בסוגיה, ומבין את אשר היא הבינה כבר, שהשילוב הזה יחרוט היטב בתודעתי למי אני שייך ולמי שייכים איבריי.

הגיע הזמן להיפרד מהם ולהעניקם לאחר כבוד למשמורת אצל גבירתי -

גבירתי הנערצת

ההמתנה מכרסמת.

מייבשת.

נצרבת בתודעה.

כואבת.

כנראה שהיא גם מחשלת.

עצוב. מרגיש עצוב. בעיקר כי אכזבתי, אכזבתי אותה.

היה עלי לדעת שעומס עבודה אינו קביל בבית ספרינו - בית ספרה.

עכשיו גרמתי למנהלת כעס מיותר ואני מרגיש רע עם זה.

בודק את המייל ונאנח כשאין הודעה ממנה, יודע שבגללי.

וכך מעביר כבר כמעט יומיים בשקט, עם עצמי, אין עם מי לחלוק את התסכול, את החסך, את הריקנות.

הגרון מלא, אבל לא במובן הנכון של המילה.

אומרים שדברים טובים באים בשלשות...

זה התחיל במסע תמים באינטרנט לחיפוש קולר "שאני מתחבר אליו"

דרך כלובון מלחיץ "שישמור אותי מגורה אך מנוע"

ואז הגיעה שורת המחץ, בדמותו של "דילדו (רצוי עם רטט) שיבתק את בתוליי"

ואני שואל - האם אלה באמת דברים טובים? האם אני סתם נלחץ מהמחשבה להסתובב עם כלובון? וכמה באמת יכאב לי דילדו רוטט???

שיהיה יום נפלא :)

"יחס גורר יחס" - ביטוי שגור בפינו.

מעכשיו נוסיף את:

"טיפשות גוררת חוסר יחס"

את מבקשת? אני מבצע.

מתי? מיד! ללא דיחוי. תירוצים אינם מתקבלים (אלא אם ביקשתי וקיבלתי אישור דחיה).

אז למה?

למה אני לא מבין את זה?! זה הרי כל כך פשוט...

:-)