לפני 8 שנים. 10 בינואר 2016 בשעה 13:48
אישית ומיוחדת.
כזו שבאה מהמקום העמוק ההוא (לא מה שאתן חושבות, סוטות!)
תפילה שהיא בעצם סוג של כמיהה - יוצאת לה מהלב, ומרחפת לה בין ענני נוצה קלילים, נחה להתרעננות ועושה דרכה אט אט לעבר מחוז חפצה. שם תקפל כנפיה, תתכנס בתוך עצמה עד תהיה ככדור נוצות רך ונעים בידיה.
ואז תמצא את מקומה בליבה, בשלווה, ברוגע, בהפנמה ובתקוה.
תקוה למצוא שם מקום של קבע.