שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Inside my mind

לא משהו מיוחד
לפני 8 שנים. 14 בינואר 2016 בשעה 3:07

השינה המקוללת שוב מדלגת.

הולכת וחוזרת....

והעיניים נפתחות בפעם המי יודע כמה... הלב חוזר לקצב הרגיל, הזיעה הקרה מתייבשת... שוב סיבוב בדירה, לשתות משהו, שקט בחוץ....

רק בראש הכל צורח

 

החלומות רודפים לסירוגין, שדים ישנים... 

עירבוב של דברים, מיקס של זיכרונות... סיוטים שמתערבבים אחד בשני.

קירות לבנים, רופאים, מדים, הפארק הקטן, החודש אחריו בבית, ג׳ובילי.... החיבוק של ג׳ובילי. כל כך הרבה חברים שהלכו לאיבוד....

זכרונות מלילות טרופי שינה... של כעס, מאבק, קשירות, תיסכול וייאוש.

רק לראש שלי היכולת להתעלל בי כל כך חזק. להזכיר מה ששנים ניסיתי לעבור.

 

סיגריה חדשה ובקבוק בירה.

ועוד לילה חסר שינה.

 

לפני 8 שנים. 13 בינואר 2016 בשעה 19:51

הערת בי משהו.

משהו שישן יותר מידי זמן.

הערת בי את הצורך להיכנע, להתמסר, לרדת על ברכיי, להסתכל עלייך מלמטה, לבקש, להתחנן....

הזכרת לי שאיני כזאת... שהדמות היא משחק, החיים תפאורה, האסרטיביות שלי... אך לא דרכי.

הערת בי ניצוצות שהיו רדומים יותר משנה.

הערת מפלצת שמתגרה... שתסתכל לך עמוק בעיניים ותחייך... הסטירה שלך? דלק.

גם השנייה, השלישית, הרביעית.

דלק לילדה הסוררת שבי,

עלבון לגורה העדינה שבי.

התדע לזהות מי מולך עכשיו?

 

אך האם תיקח את שלך ותלך?

האם תגרום לי להתחנן? אני ראויה בכלל?

התיקח אותי תחת ידייך? חסותך? 

למד אותי דרכך, חנך אותי להיות שלך, גרום לי לזחול לכיוונך עיוורת.

 

אהיה כלבה טובה, מסורה, קשובה, כנועה.... מבטיחה.

אהיה שלך... בכל פינה של ליבי ומוחי.... האם תיקח אותי?

לפני 8 שנים. 12 בינואר 2016 בשעה 19:33

The bird & the worm/ the Used
He wears his heart
safety pinned to his backpack
His backpack is all that he knows
Shot down by strangers
whose glances can cripple
the heart and devour the soul

All alone he turns to stone
while holding his breath half to death
Terrified of whats inside
to save his life he crawls
like a worm from a bird
crawls like a worm from a bird

Out of his mind away
pushes him whispering
must have been out of his mind
mid-day delusions of pushing this out of his head
maybe out of his mind

All alone he turns to stone
while holding his breath half to death
Terrified of whats inside
to save his life he
crawls like a worm from a bird
crawls like a worm from a bird

All he knows
If he can't relieve it it grows
and so it goes
he crawls like a worm
crawls like a worm from the bird

Out of his mind away
pushes him whispering
must have been out of his mind

All alone he turns to stone
while holding his breath half to death
Terrified of whats inside
to save his life he crawls
like a worm from a bird
crawls like a worm from a bird

All alone
he's holding his breath half to death
Terrified to save his life
he crawls like a worm
Crawls like a worm from a bird
crawls like a worm from a bird
crawls like a worm from a bird
crawls like a worm
crawls like a worm
crawls like a worm from a bird
לפני 8 שנים. 12 בינואר 2016 בשעה 18:22

זה מתחיל בשקט

לא מרגישה יותר מידי... אבל השעות חולפות, המחשבות רצות, משהו מתחיל להתעורר

האי שקט מתחיל לזחול מכפות הרגליים... כמו זרמים חשמליים שעולים מהברכיים ישר דרך הירכיים.

כשזה מגיע לעמוד השידרה זה גורם לי שוב לרעד קל.

בהתחלה זה נחמד, זה כיף, מעורר קצת... אבל עברה שעה, עברו שעתיים.. שלוש וגם ארבע.

הזרמים הנעימים הפכו מזמן למשהו שמזכיר שוקר חשמלי שמכה בך כל פעם מחדש.

אי השקט הנעים התבשל והפך לאי שקט מטריד.... הרגליים מקפצות לסירוגין, כל רעד משאיר מעט כאב, מגדיל את התיסכול

מעצים את האי שקט.

אז יוצאים לטיול.