השינה המקוללת שוב מדלגת.
הולכת וחוזרת....
והעיניים נפתחות בפעם המי יודע כמה... הלב חוזר לקצב הרגיל, הזיעה הקרה מתייבשת... שוב סיבוב בדירה, לשתות משהו, שקט בחוץ....
רק בראש הכל צורח
החלומות רודפים לסירוגין, שדים ישנים...
עירבוב של דברים, מיקס של זיכרונות... סיוטים שמתערבבים אחד בשני.
קירות לבנים, רופאים, מדים, הפארק הקטן, החודש אחריו בבית, ג׳ובילי.... החיבוק של ג׳ובילי. כל כך הרבה חברים שהלכו לאיבוד....
זכרונות מלילות טרופי שינה... של כעס, מאבק, קשירות, תיסכול וייאוש.
רק לראש שלי היכולת להתעלל בי כל כך חזק. להזכיר מה ששנים ניסיתי לעבור.
סיגריה חדשה ובקבוק בירה.
ועוד לילה חסר שינה.