לפני 8 שנים. 28 בפברואר 2016 בשעה 11:40
"....זה לא פחות מאשר כמו להיות בגיהינום נצחי.
כאב, כעס, בלבול, אני לעולם לא יודעת כיצד ארגיש מרגע אחד לאחר. כואבת בגלל שפגעתי באנשים שאני אוהבת. מרגישה שלא מבינים אותי.
מנתחת הכל....
שום דבר לא מעניק לי עונג.
פעם בהרבה זמן אני מרגישה "מאושרת מדי" ואז נהיה חרדה בגלל זה. ואז אני לוקחת תרופות על דעת עצמי .ביחד עם אלכוהול. אחר כך אני פוגעת בעצמי גופנית. ואז אני מרגישה אשמה בגלל זה. בושה, רוצה למות אבל לא מסוגלת להרוג את עצמי כי אני ארגיש יותר מדי אשמה בגלל אלו שייפגעו מזה, ואז אני מרגישה כעס על זה, אז אני חותכת את עצמי או לוקח מנת יתר כדי לסלק את כל הרגשות הללו....."
קיצוני קצת... אך די קולע