אני רוצה אותך חשופה מולי, איך שאת, הכי חשופה שיש, פעורה, מפושקת. אני רוצה להוריד ממך את כל ההגנות, את כולן, לפשפש לך בנפש, לשבור את כל המחסומים, את כל החומות. את תעברי תהליך, התהליך לא יהיה קל. יהיו המון רגעים שתרצי לזרוק הכל לפח, שתחשבי שאת לא באמת צריכה את זה, שזו לא את באמת. אבל זו את, הכי את.
אני רוצה שתהיי שלי, כולך, גוף ונפש, טוב ורע, אמת ושקר. לא יהיו לך סודות מולי, הסוד הגדול יהיה אנחנו והעולם שאנחנו בונים יחד, הוא יהיה רק שלנו, שלי ושלך. אני רוצה שתהיי שלי, רק שלי, אני אדאג להכל, אני אטפל בך. אני אדע להיות נוקשה כשאת צריכה ועדין כשאני צריך. אני אדע ללטף אותך מצד אחד ומהצד השני לסטור ולחנוק.
אני אחפור לך בפצעים פתוחים, רק כך הם יגלידו ילדה שלי, רק כך תוכלי להשאיר את העבר מאחור. אנחנו נשמור על העבר בעבר, נלמד ממנו ונעזוב אותו, נבנה לנו עתיד. שלנו, את תעשי אותי מרוצה ואני אגרום לך לגעת בשמים בכל מגע, בכל גמירה, בכל רגע.
בסוף התהליך את תהיי שלמה, את תהיי את, את תהיי חדורת מטרה ותהיה לך תוחלת לחיים. את יודעת שאת רוצה את זה, בעצם לא, לא רוצה. צריכה. את בסוף התהליך תהיי טוטאלית, תהיי שלי, אני אשייך אותך ואת תהיי במקום שאת צריכה להיות בו, המקום שעושה לך רק טוב. גם כשיהיה רע זה לטובתך. את יודעת את זה.
מה שאני באמת רוצה להגיד.
התהליך לא יסתיים אף פעם, אף פעם. כל עוד את בתהליך יש לך למה לצפות. הנה, עוד רגע אני אהיה שם, עוד רגע אני אהיה שלמה, אבל לא, את לא. את פגומה, כמו שאני פגום וכמו שכל השאר פגומים ותחושת השלמות הזו - גם אם היא מגיעה, היא רגעית כל כך. כמו סטלה ראשונה, כמו גמירה ראשונה, אי אפשר להגיע אליה שוב. אז אני משתמש בתהליך הזה, מוכר לכן אותו, נותן לכן את התקווה. אין לי כוונה לסיים את התהליך, להפוך אתכן לשלי באמת. טוב לי שאתן עושות מה שאני רוצה ומבקשות עוד כי אתן רוצות להגיע למשהו שלא קיים.