שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מוח יצירתי

זה לא כבד לך?
לפני 6 שנים. 3 במרץ 2018 בשעה 14:45

- אני במצב הרבה יותר טוב ממה שהייתי לפני 4 חודשים.

- אין לי חרדה כבר.

- אני אומרת "לא" כשאני מרגישה צורך.

- השיער שלי מתחיל להסתדר.

- העור שלי קורן וחלק יותר מאי פעם.

- ירדתי במשקל.

- אני מכילה יותר, שלווה יותר.

- כן, נכון שיש גם רגעים קשים, אבל החוכמה היא לעבוד על עצמך גם ברגעים הקשים האלה.

- אוכל לא באמת מספק נחמה, קניות לא באמת מספקות נחמה, סקס לא משמעותי לא באמת מספק נחמה.

- אני בתהליך מתמיד של התקדמות למקום טוב יותר וגבוה יותר בחיים שלי.

 

סתם, הייתי צריכה להזכיר לי.

לפני 6 שנים. 2 במרץ 2018 בשעה 19:43

מאז אוקטובר ירדתי 8 ק"ג, 

זה ממש לא מובן מאליו. 

למדתי לאהוב את הגוף שלי גם במצב גדול יותר, ואני יודעת שגדול יותר או קטן יותר, אני אמשיך לאהוב אותו. וכן, אני אוהב את עצמי גם אם ארד עוד 10-15 ק"ג ויתכווצו לי הציצים.

לא באמת תכננתי לרדת במשקל ואני פשוט זורמת עם הגוף שלי ולאן שהוא מוביל אותי. 

זה נחמד מבחינתי כי עכשיו כלללל הבגדים שיש לי בארון מונחים עלי יפה, אבל בתכלס, מה שאני באמת רוצה זה שהמערכות שלי בגוף יתאזנו, וזהו, זה כל מה שביקשתי. 

 

תתאזנו בבקשה, מערכות.

 

ועכשיו... לישון. כמו עייפה אמיתית. 

לפני 6 שנים. 1 במרץ 2018 בשעה 11:34

בישלתי שעתיים וחצי וזה שיפר לי מאוד את מצב הרוח :)

אפילו יותר

מהמצבטים היפניים...

לפני 6 שנים. 1 במרץ 2018 בשעה 6:50

-מעיכת יתושים מקצועית.

-שתיית מי לימון ובכי.

-אוננות עם מצבטים יפניים.עכשיו רק צריך לשים את הפטמות שלי על הפלנצ'ה וזהו.

 

מה עוד יום זה טומן בחובו? 

לפני 6 שנים. 1 במרץ 2018 בשעה 3:33

כפכף הוא כלי הנשק הטוב ביותר. 

לפני 6 שנים. 28 בפברואר 2018 בשעה 19:15

לאחרונה שכחתי בכל מיני כיסים:

-2 סוגים של מפתחות

-רב קו

-כרטיס אשראי (שעבר כביסה) 

--------------------

מצד אחד השינה שלי מעולה לאחרונה ומצד שני אני מתפזרת לגמרי.

מצד אחד ממש בא לי אהבה ותשומת לב ומצד שני בא לי המון המון זמן לבד.

מצד אחד אני מרגישה ממש לא בסדר...ובימים האחרונים במיוחד-אני מרגישה תיעוב מיוחד כלפי האנושות. מצד שני אני מאוד משתדלת לשמור על אופטימיות.

 

לא יודעת מה עובר עלי. כבד לי ואני עצובה ממש ובכלל לא צפיתי את הנפילה הזאת באופק.

לפני 6 שנים. 27 בפברואר 2018 בשעה 11:06

שבא לבכות בהם.

 

המערכת שלי ממשיכה להשתגע.

לפני 6 שנים. 24 בפברואר 2018 בשעה 13:42

יושבת לי לבד בשמש...מזמן לא ישבתי כך בשמש.

השחפים הננסיים עפים מעל הראש שלי, הברחשים מציקים לפנים וההורים האווזים צווחים לגוזלים שלהם.

השמש זורחת

והלב כבד.

הדבר שהכי מתחשק לי עכשיו הוא להרגיש אהובה. 

-------------------------------------------------------------------------

16:44

טוב, אז אחרי חצי שעה בשמש וקצת זמן באוויר הפתוח הפרופורציות חזרו אלי. 

מה שאני מרגישה כרגע הוא רק שביב קטן מכל הקיום החיובי שלי, ואת זה אני צריכה לזכור.

:)

 

אני מקבלת את זה שקשה וכואב, זה חלק מהחיים ואין מנוס מזה. וחוץ מזה, ככה אנחנו, פעם אחת למעלה ופעם אחת למטה. מה שחשוב הוא לשמור על חיוביות, לא משנה מה קורה.

 

ואיך אפשר בלי YMCA לשיפור מצב הרוח? כי מבפנים אני אוחצ'ה קופצנית :)

 

לפני 6 שנים. 23 בפברואר 2018 בשעה 20:05

משהו עובר עלי בשבוע האחרון...

זה ניטרלי לכאורה, אבל לא בדיוק.

הגוף שלי משתגע קצת עכשיו וזה משפיע עלי גם מבחינה רגשית, אבל אני מנסה להסתכל על הטווח הארוך ולא להתייאש מכל השגעון הזה.

מצד אחד דברים מסתדרים ומצד שני כאוס... מה...מה קורה?

מאמינה שזה זמני ויעבור בקרוב.

לפני 6 שנים. 22 בפברואר 2018 בשעה 5:21

פשוט גרררר, אין לי משהו אחר לומר :)