סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

אי סדר ,מהומה ,באלגן.

ההמהומה הפרטית שלי,
הבאלגן שלי,
והאי סדר שבתוכי.
הכל נכתב כאן.

תהנו או שלא :)
לפני שנתיים. 16 בפברואר 2022 בשעה 4:20

והנה זה, התחושה הזו

היא מתחילה מהרגליים ולאט לאט מתפשטת בכל הגוף,

זה לוכד אותי,

אני משותקת.

 

אני מתעוררת מהתחושה הזו ומתפרצת בבכי.

את לא יודעת מה את מרגישה,רק שאת חנוקה עם לב כבד שבא לך פשוט לנשום,אבל את לא מצליחה,

את פשוט מתנשפת כלכך מהר שאולי זה במקרה יעזור לך להחדיר אוויר לריאות.

 

אבל זה לא,

את נשארת ללא אוויר כמה דקות,

ומתחילה לדמיין שזה מישהו שחונק אותך וזה משהו שאת אוהבת,

התחושה לא התפוגגה לגמרי אבל את מרגישה סוג של הקלה.

 

לאט לאט את מתחילה לחשוב כרגיל,על סקס מי היה מאמין שזה יכול להרגיע אותך.

 

ולאט לאט התחושה הזו מתפוגגת לך.

 

כן זה כנראה התקף חרדה,

זה הפך להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלי כרגע.

 

אני נותנת לחרדה להתפשט אצלי כל פעם שהיא רוצה,

ואפילו אחרי שהיא הולכת,

אני מרטיבה קצת.

 

 

 

 

 

 

"..And then I found out how hard it is to really change

Even hell can get comfy once you've settled in

I just wanted the numb inside me to leave

No matter how fucked you get, sorrow is there when you come back down

Funny thing is, all I ever wanted I already had

There's glimpses of heaven in every day

In the friends I have, the music I make, with the love I feel

I just had to start again

 

The days are a deathwish

A witch hunt for an exit

I am powerless

The fragile, the broken

Sit in circles and stay unspoken

We are powerless

Because we all walk alone on an empty staircase

Silent halls and nameless faces

I am powerless

 

Everybody wants to go to Heaven, but nobody wants to die

I can't fear death, no longer, I've died a thousand times

Why explore the universe when we don't know ourselves?

There's an emptiness inside our heads that no one dares to dwell

 

Throw me to the flames

Watch me burn

Set my world ablaze

Watch me burn

 

How are we on a scale of one to ten?

Could you tell me what you see?

Do you wanna talk about it?

How does that make you feel?

 

Have you ever took a blade to your wrists?

Have you been skipping meals?

We're gonna try something new today

How does that make you feel?

 

 

Hold me close, don't let go, watch me

In this hospital for souls,

Hold me close, don't let go, watch me burn
In this hospital for souls..."

 

לפני שנתיים. 15 בפברואר 2022 בשעה 16:12

אהבה,

מילה גדולה ,רגש חזק.

 

 

אני לא חושבת שאי פעם נתתי לעצמי לאהוב,

הרגשתי בהחלט מה היא התאהבות, אבל לא נראלי שהרגשתי מה היא אהבה.

 

אני לא חושבת שאי פעם אתן לעצמי להרגיש דבר כזה.

 אני כלכך נכה ריגשית,

שאני אוהבת את זה שונאים אותי או שאני כלכך אנוכית שאני מעדיפה לאהוב את עצמי בלבד.

כמובן שלא מדובר כאן על אהבה לבנות שלי.

מדובר כאן על אהבה זוגית. 

 

אני חושבת שאני נהנת מזה באיזה שהוא אופן,

או שהמזןכיזם הנפשי שלי אוהב את זה.

 

 

כשמדברים איתי על אהבה אני אף פעם לא יודעת למה הם מתכוונים,והם מסתכלים עלי ברחמים,

שאני לא מבינה למה בכלל,?

אם לא הרגשתי בזה עד עכשיו למה שזה יהיה עצוב שלא אחווה את זה ?

 

יש דברים יותר גרועים מלחיות חיים ללא אהבה זוגית .

 

אבל מה אני יודעת. 

כולם מקווים להיות נאהבים מבלי לאהוב. 

לפני שנתיים. 15 בפברואר 2022 בשעה 11:58

שלום,

כשהמצב הנפשי שלי בתהום,אני חייבת להרוס את הנפש שלי יותר.

ולמה כיום אני כל כך מתחרפנת ולא מוצאת את עצמי?

 

כי פעם הייתי רומסת את הנפש ע"י חיתוך ורידים וסקס.

 

כיום אין לי את האפשרות לעשות את זה,

ואז מגיעה השבירה וואלה,את לא יןדעת איך להתמודד איתה.

 

במח שלך עובר אלף דברים,בא לי להיות חור,בא לי שהתעללו בי בלי סוף אלפי גברים שונים.

 

במציאות את רק מחפשת בריחה מסויימת מהנפש.

 

זה מה שגורם לי להיות כאן כל כך הרבה,

האם זה טוב לי ?

אני לא יודעת.

אנשים אומרים שאני בתהליך ריפוי של הנפש,

איך  זה הגיוני אם אני כל היום נופלת ?

 

הסכנה תמיד קרצה לי ועדין קורצת, תמיד העמדתי את עצמי במצבים מסוכנים,

ואהבתי את זה ואפילו הרטבתי מזה.

תמיד הסתכלתי עלייה בגובה העיניים עם גב זקוף.

 

כיום אני לא יכולה להרשות לעצמי להגיע לשם.

 

יש לי שתי נסיכות שצריכות אמא שפויה.

 

האם אני אי פעם אוכל להיות שפויה, רגילה ובנאלית?

 

כנראה שאני לעולם לא אדע.

 

 

כי רק המחשבה על להיות כזו גורמת לי חלחלה.

 

מקווה שאני אצליח לקום כבר,מהבור הזה.

 

ולהיות הרבה יותר חזקה ממה שהייתי.

 

לפני שנתיים. 15 בפברואר 2022 בשעה 4:42

 

Good morning 🌥

לפני שנתיים. 14 בפברואר 2022 בשעה 20:55

"...ואני ראיתי נחשים הופכים צורה
ומתחפשים לאנשים
וראיתי איך כל העצים כורתים אדם
עוקרים את כל השורשים
ושמעתי את השקט שר
איך צחקתי כשעזב אותי חבר יקר
או שאולי...

הכול היה הפוך?

ואני שימחתי את היין האדום

ותמיד חיכיתי למחר
בשנייה החלפתי את העצב הגדול

ולא זכרתי שום דבר
וחזרתי מהדרך חיי

איך ידעתי שתמיד יישאו אותי רגליי
או שאולי...

הכול היה הפוך?.."

 

 

● GOOD NIGHT ●

לפני שנתיים. 14 בפברואר 2022 בשעה 17:21

יש כאן כמה אנשים,

שבלי לשים לב,הם האור שלי בתקופה הזו.

 

ככל הנראה הם לא יודעים זאת,או שהם כן כי מידי פעם אני אומרת להם את זה.

אבל בלעדיהם אני לא הייתי מסוגלת לעבור את התקופה הזו.

 

הם אולי לא יודעים זאת, אבל כשאני עצובה ובדיכי אני פונה אליהם.

והיכולת שלהם לזרום עם הדמות המעצבנת שאני וקופצנית למרות המצב הנפשי הירוד,גורמת לי להתנתק מהכל.

 

 

תודה שהכרתי אותכם,

 

   

 ותודה שאתם שם מבלי לדעת שזה מה שאתם עושים.

 

      🖤

לפני שנתיים. 14 בפברואר 2022 בשעה 5:32

בא לי לעוף לעולם אחר,

לעולם שאני לא אצטרך להתמודד עם מה שאני מתמודדת כרגע.

 

ואז לחזור למציאות,שאני יותר חזקה, 

יציבה ונטולת כל פחד ולחץ.

 

ולחזור לידיים שידעו לעטוף אותי ואת פחדי,מבלי לפחד למחוץ את איברי. 

 

או שפשוט לחזור לטריגר שהייתי,

לזו שמסתכלת לפחד בעייניים ומתמודדת איתו.

 

 

"..אני לא לא מבין פתאום

מה השתנה היום

אבל הכל מוזר לי

ומשהו רץ בפנים

חיים מסתובבים

ואיכשהו גורמים לי

לאבד את כיוון הסיבוב

ועוד פעם לצלול

ושוב,

 

ולעוף הכי רחוק שרק אפשר

להתנתק מכל מה שמוכר

אך בסוף לחזור אליך,

 

ומשהו בי מוותר

ואיכשהו מתעורר

לעולם של פחד

וחי על הזיות

ומשתדל לחיות

זה לא הולך ביחד

בואי נזרום

נאבד את הסיבוב

כשנתהפך נבין

ושוב

 

ולעוף הכי רחוק שרק אפשר

להתנתק מכל מה שמוכר

אך בסוף לחזור אליך

 

צריך לבעוט ולהמשיך לרוץ

אם לא תדחוף בסוף תמצא תירוץ

 

ולעוף הכי רחוק שרק אפשר

להתנתק מכל מה שמוכר

אך בסוף לחזור אליך.."

 

לפני שנתיים. 13 בפברואר 2022 בשעה 6:05

 

 

 

לפני שנתיים. 12 בפברואר 2022 בשעה 4:32

היו תקופות שהייתי בהם גם שמחה.

אני בטוחה שאחזור אליהן.

 

אבל כשכל הדאון הזה מתפשט ובא,

ואוכל אותך מבפנים.

אין לך איך לברוח ממנו.

 

מקווה לימיים טובים יותר.

 

 

לפני שנתיים. 11 בפברואר 2022 בשעה 10:56

"..Sometimes when I close my eyes I pretend I'm alright

But it's never enough.."