אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

שלום שמי נלה בת 26

נשואה + 1 

פעם ראשונה הילדה שלי הקיאה לידי ועליי

ולא הקאתי יחד איתה. 

מבקשת צל"ש ושהנשיא יביא לי פרס מצטיינת השנה.

בתודה רבה נל.

תראו אותו חש שהוא קינג !

טשטשתי רק את הפנים של קופיקו כי הוא דיסקרטי מאד.

רסיסים ,

הלב שלי שבור לרסיסים,

הם עפים להם לכל עבר ,מכסים את האדמה שאני שוכבת עליה.

השמש משתקפת בחלקים שונים וזה נותן תחושה של תקווה,

ואז בא הלילה ואיתו החושך והמחשבות שלא מפסיקות להגיע...

והתקווה נגוזה לה.

למה אני צריכה להגיע להחלטה כזו?

אני יודעת כידי שלא יהיה סבל וקושי אבל למה מהתחלה הבאת לי את זה?

אני מרגישה שהחלטה כבר מתגבשת ומרגישה שאין לי לב ונשמה,כולי ריקה מתוכן מחמלה ואהבה. 

אבל אני חייבת לעשות את זה. 

חייבת להחליט אני יודעת מה יקרה אם אני לא יעשה את זה.

אכנס לעולם של סבל,יגון ועלטה.

רסיסים,

הלב שלי שבור לרסיסים 

ואי אפשר לתקן אותו.

היום זה היום שלי,

זה היום שבו נולדתי.

ולמרות שזה היום הולדת שלי,

אני רוצה להקדיש שיר לקטנה שלי.

שהפכה את השנתיים האחרונות שלי,לשנתיים הכי שמחות ויפות.

היא העולם שלי והלב שלי,אהבה הזו לא מוסברת.

היא מעלה לי כל יום חיוך וגורמת ללב שלי לקפוץ כל יום מרוב אושר.

ברור שיש ימיים קשים אבל הם מתגמדים שהמחר מגיע והקטנה מתעוררת וגורמת לי לקום עם חיוך ענק.

היום הזה הוא מיוחד בשבילי רק מהרגע שהיא הפכה אותי לאמא.

אז,שיהיה לי המון מזלט,

ושאני בעיקר אוכל לענות על כל הצרכים של הקטנטונת שלי.

"..שמעתי שהלב שלך קורא לך
צמא לצאת לטרוף את העולם
זה לא תמיד פשוט וכמה זה יפה לך
לבקש להתעקש על מה שאת,

נכון שהרחוב בחוץ קצת משוגע
זה ג'ונגל מסוכן ומאיים
וגם כשהוא ייתן לך מכה ועוד מכה
את חזקה כמו לביאה ואת תדעי להילחם 
את חזקה ואת תדעי להילחם,

לכי עכשיו לזרוח כמו שמש
יש לך כנפיים תעופי רחוק
לכי עכשיו בלי פחד, ואם זה יכאב קצת
מנגינה שכתבתי תחזיק לך ת'יד
וגם אם תהיי שם לבד, לבד כל כך
תדעי שתמיד יש לך אותך,

אולי תתעייפי שם על הדרך
יש נפילות וזה יכול לשבור
ומי שתאהבי כל-כך ישכח קצת לפעמים
זה מרסק ת'לב אבל זה יעבור,

נכון שהרחוב בחוץ קצת משוגע
ג'ונגל מסוכן בלי תמרורים
אבל את תמצאי את האמת שלך
תלמדי להיות מלכה בעולם של נמרים
את מלכה ולא חשוב מה אחרים...

לכי עכשיו לזרוח כמו שמש
יש לך כנפיים תעופי רחוק
לכי עכשיו בלי פחד, ואם זה יכאב קצת
מנגינה שכתבתי תחזיק לך ת'יד
וגם אם תהיי שם לבד, לבד כל כך
תדעי שתמיד יש לך אותך.."

 

🖤❤

מישהו שהצ'אט לא עובד??

אני מביטה בה ישנה, חסרת דאגות,פה פתוח לחיים מתוקות שמנמנות שבא לי פשוט לאכול אותם והלב שלי צף,פשוט צף מרוב אהבה.

אלו הרגעים שאני נרגעת מהיום יום, ולא משנה מה היא עשתה לי באותו יום. 

 שאני מסתכלת עלייה הכל נעלם ואני מבינה שהדבר הקטן הזה לגמרי תלוי בי.

וכל לילה אני מבטיחה לעצמי להיות יותר סבלנית,לא לצעוק עלייה ולא להפסיק לרגע לנשק אותה ולתת לה מענה לכל הצרכים שלה.

ברוב אני עומדת חוץ מלא לצעוק עליה,זה גיל קשוח,אבל בהחלט אחרי כל צעקה אני אוכלת את עצמי ותוהה איך הצלחתי לצעוק על דבר טהור כזה?

חשבתי שפשוט הרגש הזה יעלם, זהו אני ארגיש אותו רק בחודשים הראשונים לחייה ואז אתרגל.

אבל בכל רגע מהיום שאני בוהה במעשים שלה,בתנועות שלה בצורך שלה בי כשהיא נופלת,כועסת ,עצובה,שמחה או סתם משעממם לה.

אני מבינה שאני בבעיה גדולה,ושזה לא יעלם לעולם.

אני פשוט מאוהבת קשות בה וזה קשה, קשה להתמודד עם כמות כזו של אהבה זה כאלו כל פעם מחדש מילאו את הקיבה שלך במים ואתה עוד שנייה מתפוצץ,הכמות הרגש הזו מטורפת ומחרידה.

לפעמים אני לא מבינה שהדבר הכי טהור יצא ממני.

אני מודה שאני מלאת אהבה בקטנה הזו ואני פשוט אמא מטורפת שכל שנייה בא לה לאכול אותה,ומכורה קשות עד כידי כך שקשה לי בלעדייה גם כשהיא ישנה.

🖤

אז מה התכנון להיום?

3 עוגות בראוניז עם קצפת (מתכון אששש ועוגה טעימה רצח)

3 עוגות גבינה פירורים

4 מגשים של פיצה ביתית

7 שקיות רביולי עם שמנת

ונל שתהיה בסופו של דבר עם אפיסת כוחות 😑

תזכירו לי לפני כל חג לעוף לבית מלון או משהו שדומה לזה🤪

לא פחדתי מאזעקות,ממלחמות ומכאוס שיש.

ביומיים האחרונים אני מתה מפחד,

רועדת.

לא עליי,לא על בעללי.

על הקטנה שלי,על היצור הקטן הזה שצריכה בגיל 1.4 לקום בבהלה מהבומים ומהאזעקות,למרות שהיא לא כלכך מבינה.

עדיין היא נבהלת מזה.

וזה הורג אותי,שורף אותי מבפנים.

ואז אני אומרת לעצמי איך לעזאזל האמהות בדרום מתפקדות?

איך לעזאזל הן כל כך חזקות כשהילדים שלהן מתפרקים להן מול הידיים והן לא יכולות להתפרק יחד איתם,הן חייבות להשאר חזקות.

וואלה? אני מצדיעה להן,שהן נשארות שפויות בכל הכאוס הזה.

שהן קצת יותר חזקות ממני.

שיהיו לנו ימים טובים יותר.

שאם התחתנת עם גבר שיש לו קול מדהים ויודע לשיר .

חובה עליו כל המקלחת להיות לצידך ולשיר לך, במקום היוטיוב.

😒😒😒😒

לקולם של מלאכים קטנים,

הם הפסיקו לנסות להשמיע את קולם כידי שמישהו ישמע ויציל אותם.

הם רק רוצים לחיות בשקט,בלי פחד ולהיות הם עצמם מבלי שיכתיבו להם מה להיות.

הם מתנדנדים בין שמים וארץ ונלחמים במלחמות שונות כידי לנסות לחיות.

מלאכים קטנים הם ילדים אבודים שחוו אינספור חוויות שלימדו אותם לא לסמוך על כל אחד.

**********************************************