אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

למה אף אחד לא מצליח לסקרן אותי, לעזאזל?

למה אני לא מצליחה לעבור את שלב,הידידות מה שזה לא יהיה,להתנהג כאלו אני כמו אחוקית בידיעה ברורה שהם רוצים יותר,ואני פשוט לא שם.

לא רק שאני לא שם,אני לא רוצה את זה.

אני לא מצליחה  להתרגש מאף אחד,וזה פשוט מתסכל אותי.

והתסכול הזה גורם לי לבכות.

ונמאס לי לבכות על זה שאני כל כך דפוקה,

ושאני צריכה איזה מישהו הזוי, דומיננטי רצח ואובססיבי פחד כדי שהלב שלי יצליח שוב לפעום מהתרגשות.

לפעמים אני באמת חושבת שאני כזו נכה רגשית כשאני יודעת שהפחד הזה, גורם ללב שלי לנטר כל דקה ולחייך כמו סתומה. 

ובעיקר מחייה אותי ונותן לי לראות את האור שהכל חשוך.