בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דרקון בספריה

מקום לשטויות, הגיגים, מחשבות וקצת על ספרים.
לפני 21 שעות. שני, 15 ביולי 2019, בשעה 09:31

בדרך כלל המקלחות שלי קצרות, יעילות וללא השתהות.

כשיש ימים קשים, אני אוהב להאריך את המקלחת, להרגיש את המים עוטפים אותי.

אני אוהב להרגיש את המים זורמים ונוגעים בכל מקום.

היום נכנסתי למקלחת, פתחתי את הברז ונתתי למים לעטוף אותי.

עצמתי עיניים והתמסרתי לזרם החמים.

צליל המים והזרם על הגוף כמעט אורגזמיים.

לפתע אני מרגיש יד עדינה על הכתף שלי.

אני מרגיש זוג שדיים נצמד אלי מאחור וידיים מחבקות אותי.

"בוקר טוב" אומר לי קול ענוג ומנשק את צווארי.

אני לא פותח את העיניים.

"בוקר טוב גם לך יקירה"

ידה מושטת אל הסבון והיא מתחילה בריקוד חושני סביבי.

מתארת לי את פעולותיה, שמה סבון על השדיים ומורחת.

נצמדת אלי , עולה ויורדת מאחורי משתמשת בשדיה כדי לסבן אותי.

אני מתמוגג.

ממשיכה מטה, מסבנת גם את ישבניי עם השדיים.

מסבנת את רגליי עם הידיים ומבקשת שאסתובב אליה.

אני מסתובב ופוקח את העיניים.

"השאר את העיניים עצומות" היא מבקשת.

אני עוצם אותן שוב, מתמסר למגע שלה.

מורחת עוד סבון ונצמדת אלי.

עולה ויורדת, מדי פעם מענטזת לצדדים.

אני מרגיש את גופה יורד מטה, מטה.

הזין שלי כבר מתחיל להזדקר.

ממשיכה לרדת מטה, הזין שלי בין שדיה.

היא אוחזת בהם ואני כרגע מזיין את שדיה.

זה ממש נעים.

שדיה גדולים והם עוטפים אותי היטב.

פתאום אני מרגיש יד ועוד יד נשלחות אל ישבני.

אני מופתע מעט, כי היא לא ממש אוהבת לגעת בישבן.

פלחי מופרדים מעט והיא מסבנת עם ידיה היטב.

הפסקה.

לוקחת את הטוש בידה ומעבירה את המים על גופי.

מרגיש זרמים בכל הגוף ולא רק של המים.

היא נצמדת אלי מאחור שוב, מחבקת.

מרגיש אותה יורדת מטה שוב.

מרגיש את נשימתה על ישבני, פתאום לשון נשלחת.

אני מפסק מעט את רגליי והיא דוחפת את ראשה פנימה.

מלקקת. זו הפעם הראשונה שהיא עושה את זה, היא בדרך כלל מתרחקת מהישבן.

זה נעים לי.  היא עושה עבודה טובה.

מלקקת את חור התחת ויד נשלחת אל אשכיי, מלטפת, חופנת, מגרה.

הזין שלי כבר ממש קשה.

אני מרגיש אותה מסתובבת תחתיי ופתאום הזין שלי בפה שלה.

אני נדחף פנימה, עוד ועוד.

מרגיש אותה מקבלת אותי עד שלשונה כבר מלקקת לי את האשכים.

זה ממש טוב.

אני אוחז בראשה ומניע את עצמי פנימה והחוצה, בעדינות.

שוב ושוב אני נדחק לתוכה עד שגומר.

היא מחייכת ובולעת הכל. מנקה אותי מכל השאריות.

לוקחת שוב את הטוש ומעבירה על גופי.

הפעם המים גורמים לי לאורגזמה של ממש, של כל הגוף.

היא מפנה את הטוש לעצמה, אל עבר הכוס המדהים שלה.

 

 

המשך יום נעים לכולם

לפני 23 שעות. שני, 15 ביולי 2019, בשעה 07:17

הגעתי לאתר הזה לגמרי במקרה.

במסגרת טיפול, המטפלת הציעה לי לכתוב כדי לפרוק.

לכתוב כדי לשפוך את כל המחשבות שלי למקום אחד ואחר כך לקרוא שוב ולנסות להבין, לפענח, לשפר.

אז חיפשתי מקום לכתוב, כזה שאשתי לא תראה מה אני כותב.

אכן מצאתי. אתר בו אפשר לפתוח מעין יומן דיגיטלי ופשוט לכתוב.

מי שרוצה לפרסם יכול גם לפתוח דף פומבי ולהפוך אותו לבלוג שגם אחרים קוראים.

אני דווקא אהבתי את הדיסקרטיות שבו.

או אז, הגעתי אל הכלוב, לגמרי במקרה בעקבות כותרת באחד הפוסטים פה, שהייתה משהו כמו "למה אני כותב" או דומה לזה.

זה היה מעט אחרי שנחשפתי לעולם הבדסמ באתר אחר.

נכנסתי לקרוא קצת.

מצאתי כותבים מוכשרים, סיפורים מחרמנים ומעוררי מחשבה.

מצאתי גם הגיגים ושטויות וגם קצת תמונות.

נרשמתי לאתר.

עדיין כתבתי גם ביומן הדיגיטלי שלי, אבל הרגשתי שפה, למרות הפומביות ואולי בגללה, אוכל לפתוח יותר.

אוכל לקבל דעות, לנהל שיחה עם אחרים על תחושות מוסתרות, על חיים כפולים כמעט.

אוכל לחשוף ללא שיפוטיות פנטזיות שלי או סיפורים שקרו לי.

אני לא כותב פה הרבה, עדיין כותב מדי פעם גם ביומן הדיגיטלי החבוי שלי.

אני יכול לומר בלב שלם שאני לא מצטער שנרשמתי לכאן.

כן, יש פה גם שיפוטיות וגם השמצות, יש פה הכל ומהכל.

אבל בעיקר יש פה אנשים חשופים, שמוכנים להושיט יד או מילה כדי להעלות חיוך.

יש פה כותבים מדהימים שלפעמים נדמה לי שחבל שהם לא מפרסמים ספרים (ואולי הם כן ואני לא יודע)

יש פה סיפורים מחרמנים, ואנשים מחרמנים.

ואני ?

אני מרגיש חופשי לכתוב פה.

חופשי לפרוק, לשאול, לעורר (בתקווה).

תודה לכל אלו שמגיבים, שפונים, שצוחקים ומצחיקים.

תודה שקיים אתר כזה, על כל תכונותיו.

זה באמת כלוב, אבל מאוד פתוח.

מקווה שנמשיך כך ונפתח אותו יותר, נשפוט פחות ונהנה ממנו ומהאפשרויות שהוא מציע ככל האפשר.

 

(בוקר רגשני משהו)

 

בוקר טוב לכולם

לפני יום. ראשון, 14 ביולי 2019, בשעה 13:22

אחרי זמן מה בלי.

 

עדיין לא היה.

 

חה, אני אופטימי לפעמים 🙂

 

לפני 3 ימים. שישי, 12 ביולי 2019, בשעה 10:32

המילה מתורגמת לדפוס חשיבה, כזה שנטמע עמוק אצל אדם והתבסס. 

לשם אני רוצה לנווט אותך, לתוך דפוס חשיבה. 

לחשיבה עלי כעל עמוד תומך, כזה שכיף ויציב להקשר אליו.

אני רוצה להביא אותך לדפוס חשיבה פתוח,  גמיש, כזה שרוצה עוד ועוד. עוד ללמוד, עוד לנסות, עוד לחוות.

אני רוצה לפתוח אותך לעולם שלי, שחיים בו דמיון ומציאות יחדיו.

אני רוצה שתחשבי עלי, בתוך הדפוס.

שתראי אותי חלק ממך, חלק בלתי ניתן להפרדה מחייך.

רוצה להכניס אותך ל mindset שלי.

לפני שבוע. שני, 8 ביולי 2019, בשעה 17:57

רכיבים:

1 נשלטת , גמישה

1 שולט, עם קליפה למי שרוצה הגנה, מקולף אם לא.

1 מיטה

4-5 חבלים

1 וואנד, חזק

כמה מצבטים (לפי הטעם)

מספר משקולות (לפי הטעם)

שורש ג'ינג'ר בינוני - מקולף ומעוגל בקצוות (למתקדמים)

טבעת תלייה (למתקדמים ממש)  - אופציונלי

 

אופן הכנה:

מתחילים על אש קטנה. קושרים את הידיים של הנשלטת מאחורי הגב. כל רגל קשורה לרגל אחרת של המיטה, יוצרים פישוק.

השולט מתחיל לגעת בנשלטת, קצת טיזינג.

צובט פיטמה א', סוטר מעט לשד ב'.

מעביר יד בין הרגליים ומיד לפה הפתוח של הנשלטת. 

אט אט מגבירים את הלהבה ומתחילים לעבוד על הרוטב.

מצבט עולה לפיטמה א' , מצבט אחר לפיטמה ב'.

הוואנד מתחיל לרטוט בין הרגליים.

מתחילים לראות קצת נוזלים ניגרים.

חשוב לשמור על אש קבועה בשלב זה, כדי שהרוטב לא יקפוץ החוצה ללא שליטה.

מוסיפים קצת משקולות על המצבטים.

מגבירים מעט את הוואנד.

כשהנוזלים מתגברים,  השולט מצטרף עם האיבר שלו ומתחיל לבחוש.

חשוב לערבב לאט והיטב, כדי שהרוטב יקבל את כל הטעמים.

מגבירים מעט את הלהבה ומגבירים עוצמה לוואנד.

למתקדמים, זה הזמן להוסיף את הג'ינג'ר לישבנה של הנשלטת. הג'ינג'ר יוסיף מעט חריפות לתבשיל.

בשלב זה הנוזלים כבר ניגרים היטב וניתן להשלים את הרוטב.

השולט מגביר את הבחישה עד לפליטה של כל התוספת.

הוואנד בעוצמה מקסימלית והגיע הזמן להתיז את הרוטב ולהתכונן למנה ב'.

 

לפני שבוע. שבת, 6 ביולי 2019, בשעה 10:44

ללא תקריות מיוחדות,

ללא בכי ודמעות.

 

ללא כאב או פחד (למרות שרגע לפני בהחלט היו רגשות מעורבים)

 

הכל עבר בשקט ובאהבה.

בשלווה אפילו.

בלי דרמה, בלי המון מילים.

 

פשוט כך, יומולדת שמח ושליו.

 

יאללה, להתחיל שנת חיים נוספת !

לפני שבוע. רביעי, 3 ביולי 2019, בשעה 11:59

את עומדת והלהב בידך.

היד שלך רועדת.

"אני סומך עליך לגמרי", אני אומר.

את מקרבת את הלהב אל העור החשוף וקופאת.

"אני לא יכולה."

"את כן יכולה. לאט ובזהירות. ראית אותי עושה את זה"

את מעבירה את הלהב על העור. לא מספיק קרוב.

"שוב. לחצי חזק יותר, אני מורה".

את מתקרבת יותר.

הפעם הלהב עושה את עבודתו.

את מעבירה אותו עוד פעם ועוד פעם.

"המשיכי. עדיין לא סיימת"

את ממשיכה.

פעם בכיוון אחד ופעם בכיוון אחר.

 

"סיימתי." את מצהירה בשמחה.

אני מחייך.

מעביר יד על העור ובודק את התוצאה.

"מצוין. היית נהדרת"

נתתי בה אמון מוחלט עם הלהב וזה השתלם לגמרי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"עכשיו, לקקי ! " צריך ביקורת איכות אחרי גילוח, לא ?

לפני שבועיים. חמישי, 27 ביוני 2019, בשעה 16:07

מסתבר שיצאתי מחוץ לגבול ככה פתאום.

 

מתי זה קרה ?

מתי 38 הפך להיות ה 35 החדש ?

מתי הזדקנתי ככה ?

מה קורה פה ????

לפני שבועיים. שלישי, 25 ביוני 2019, בשעה 14:16

קחו מילה כמו "אנאלי".

בד"כ כואב (כן, כן , יודע - זה גם כיף, לפחות לאחד הצדדים)

 

חברו לה מילה קטנה כמו "גזיה" והופ, הלך הכאב

(אנאל+גזיה= אנאלגזיה, ללא כאב)

 

מעכשיו, אני מדליק גזיה בכל זיון אנאלי.

יאללה, הולך לבדוק את התיאוריה !

לפני חודש. ראשון, 2 ביוני 2019, בשעה 08:15

כן, יש לי פטיש לעיניים.

גם לצבע, יש צבעי עיניים שיגרמו לי לאבד שליטה כמעט.

הפטיש חזק יותר למבט.

המבט הטהור הזה, הרגעי.

רגע לפני שאני אומר "היי" במפגש הראשון.

רגע אחרי שאת נרגעת, כי אני לא נראה סוציופת (למרות שאני כנראה כן)

 

המבט הזה רגע לפני שאת בטוחה שמגיע משהו נורא ורגע אחרי שהוא אכן קרה.

המבט הזה של רגע לפני שאת בטוחה שיהיה משהו נעים ורגע אחרי שהופתעת וקרה משהו אחר לגמרי.

 

העיניים האלו שנפערות בצמא, או בתמהון.

העיניים האלו המביטות באהבה.

העיניים, שמגיבות הרבה לפני הפה ושאר הגוף.

 

יש לי פטיש לעיניים, בהחלט.




דווחי על תוכן לא הולם