מסעותיי בארץ הפלאות

אני רוצה ללכת, אבל נשארת

מרגישה חלולה וריקה

זקוקה למעט אהבה

התעייפתי 

אני מגיעה אלייך עמוסה במחשבות

ואתה מרוקן אותי ומפשיט אותי לאט לאט מכל מחשבה ומסכה

כל מגע הוא מדוייק ונכון, כל הצלפה וכל חניקה

אתה חונק אותי ואני מרגישה את זה בכל הגוף, אני נעשת מכורה אלייך כמו אל סם

הכל איטי ונעשה בהדרגה, אתה דואג ושואל ודואג לא לחצות גבולות

לפעמים אין לי סבלנות, ואני רוצה עוד ועוד מימך... רק להרגיש עוד כאב, להרגיש שייכת לך

הימים בלעדייך לא תמיד קלים, געגועים ורצון לעוד. לא הרגשתי ככה בטוחה ולא רציתי להתמסר ככה למישהו כמוך...

אני תוהה אם אני באמת שייכת לך

כי אם לא תציב לי גבולות

אני אדע להפר אותם

רק תיבקש שיהיה שלך

מי אני.

מלבד עשן.