סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נרקומנית של מילים

כותבת בשבילי
כותבת את עצמי...
לפני 4 שנים. 19 באוקטובר 2020 בשעה 4:32

אני ילדה??

כזה בולט?

 

לפני 4 שנים. 17 באוקטובר 2020 בשעה 19:12


אני: היי אלוהים.
אלוהים: שלום.
אני: אני מתפרקת.
אתה יכול לחבר אותי בחזרה?
אלוהים: אני מעדיף שלא.
אני: למה?
אלוהים: כי אינך פאזל.

אני: מה עם כל קטעי חיי שנופלים על האדמה?
אלוהים: שיישארו שם זמן מה. הם נשרו מסיבה כלשהי.
קחי קצת זמן והחליטי אם את זקוקה לאחד מאותם חלקים בחזרה.
אני: אתה לא מבין! אני נשברת!
אלוהים: לא - את לא מבינה. את פורצת דרך.
מה שאת מרגישה זה רק כאבי גדילה.
את משילה את הדברים ואת האנשים בחיים שלך שמעכבים אותך.
את לא מתפרקת.
את ״נופלת למקומך״. תירגעי.
קחי נשימות עמוקות ואפשרי לדברים שאת כבר לא צריכה ליפול ממך.
די להיאחז בחתיכות שלא מתאימות לך יותר.
שיפלו. תני להן ללכת.

אני: ברגע שאתחיל לעשות זאת, מה יישאר ממני?
אלוהים: רק הקטעים הטובים ביותר שלך.
אני: אני מפחדת להשתנות.
אלוהים: אני כל הזמן אומר לך - את לא משתנה!!
את הופכת להיות!
אני: להיות מי?
אלוהים: להיות מי שיצרתי אותך להיות!
אדם של אור ואהבה וחסד ותקווה ואומץ ושמחה ורחמים וחסד וחמלה.
הכנתי אותך ליותר מהקטעים הרדודים שהחלטת לעטר את עצמך בהם ואת נאחזת בהם בחמדנות ופחד כאלה.
תני לדברים האלה ליפול ממך.
אני אוהב אותך!
אל תשתני!...
הפכי להיות! הפכי להיות! להיות מי שעשיתי אותך להיות.
אני אמשיך לומר לך את זה עד שתזכרי את זה.

אני: הנה נפל עוד חלק.
אלוהים: כן.
תני לזה להיות.

אני: אז ... אני לא שבורה?
אלוהים: ברור שלא!
אך את נשברת כמו שהשחר שובר את הלילה בהפציעו.
זהו יום חדש.
הפכי להיות!!!

מאת: ג׳ון רודל
תרגום: לא ידוע

לפני 4 שנים. 17 באוקטובר 2020 בשעה 15:50

נשים כמוני היו שורפים פעם על המוקד

 

לפני 4 שנים. 16 באוקטובר 2020 בשעה 17:32

ואפס סבלנות לאנשים..

מן יום כזה של up and down...

אומרת לעצמי...

תנשמי מייד, הכל בסדר

הכל זמני בחיים..

להתמקד במה שחשוב..

עדיף לבד...

טוב לי לבד

טוב לי איתי..

נרות...  שמלה שחורה

ילדי האנרכיה ויין..

נושמת...

נושמת..

 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 16 באוקטובר 2020 בשעה 3:18

מתהפכת מתהפכת

לא נרדמת

רואה עוד פרק ילדי האנרכיה..

והמחשבות... חופרות...

ודמעות שצצות...

למה?

אני בטוב איתי...

מסתכלת במראה 

אני במקום טוב

אחרי הרבה  הרבה זמן...

שלמה.. סולחת לעצמי..הרחקתי ומרחיקה רוע...

אז למה כשאני עוצמת עיניים אני רוצה הביתה?

למה אני רוצה להרגיש את הרגל שלו על הראש שלי?

למה אני רוצה להניח ראש על הרגל שלו ?

לא בורחת ממני

אבל- 6:15 בגדי ספורט

יוצאת להליכה עם מקס...

ומוסיקה ואויר

יצאתי לנשום...

העולם עוד ישן...

לפני 4 שנים. 15 באוקטובר 2020 בשעה 15:20

הטוב שבקורונה...

הוא שלמדתי המון המון על עצמי...

מי שישאר בחיי

ומי לא...

יודעת מי ומה אני

ואוהבת !

 

אני הכל

ושום דבר!

 

 

 

 

 

 

את האמנית של חייך.אז בבקשה ממך,
אל תתני את המכחול לאדם אחר.
ותעבדי על עצמך בשביל עצמך,
כי את השמש!

ואני יודעת שאת לא רגילה,
אבל הגיע הזמן שתהיי זהירה.
עם האנשים שאת מכניסה אלייך, לתוך ההוויה.
כי פירות ההחלמה שלך הם לא משהו זול,
כזה שכל אחד יכול לנגוס בו.

אז נכון,
לפעמים דברים טובים נהרסים.
אבל זה רק כדי שדברים טובים יותר,
יוכלו להיבנות מחדש..
כי השינויים הגדולים ביותר נזרעים על ידי כאוס!
וכי כל פרק חדש בחיים שלנו מצריך,
מחלקים ישנים בנו לשקוע,
ומחלקים חדשים בנו לזרוח.
אז תהיי סבלנית ותהני מהדרך.
כי את לא פשוט מתעוררת יום אחד והופכת לפרפר,
גדילה זה תהליך שלם!

בסופו של דבר,
אנשים נחשבים משוגעים,
רק כי האינטליגנציה שלהם איננה מובנת..
וכשאת יודעת מי את, ומה עושה אותך מאושרת,
כבר לא אכפת לך שמציירים אותך אחרת.

ככה כל הצורות של הטירוף והשיגעון,
כל ההרגלים ביזאריים שלך,
כל ההזיה הזאת שאת?
כולם מקבלים הצדקה ולגיטימציה.
פשוט כי את עושה,
אומנות טובה.

מתוך יומנה של
זורחת לי השמש מהתחת ღ

לפני 4 שנים. 14 באוקטובר 2020 בשעה 4:07

של אושר...

חיבוק מהילדים...

זריחה

קפה במקום שלי

ואז את השיר ששר לי

עם מקס...

חסר רק החיבוק שלו...

תהנו מהדברים הקטנים

האושר נמצא במובן מאליו...

חוזרת לעצמי...

תודה עליו שהכיל אותי

ואני לא פשוטה...

 

אושר❤️

 

חופשייה

אבל אין כמו להיות כלואה אצלו ...

 

 

אחרי שסגורה 3 שבועות...

לא אחראית על הראש שלי...

 

 

לפני 4 שנים. 12 באוקטובר 2020 בשעה 13:10

כל יום שמקשיבה לתחושות בטן שלי...

אני לא טועה..

לפני 4 שנים. 10 באוקטובר 2020 בשעה 13:46

סיימתי לספור בלטות ברצפה

וכמה נמשים יש לי

אם התחתון נכנס לתחת נחשב רבע אנאלי?

לא יכולה להכאיב לעצמי

בלי רשות..

אני רכוש יפה😈

 

אם אני מקנאה בכרית שלו ששם עליה ראש אני משוגעת??

 

לפני 4 שנים. 9 באוקטובר 2020 בשעה 13:48

כשהתגרשתי הייתי אצל מתקשרת ובמקרה שכנה שלי.

לפני שהגעתי נתתי פרטים בסיסיים על עצמי כמו תאריך לידה.מה שהיא גילתה היה אמור להפתיע אותי, אבל לא הפתיע..

היא מצאה שאני אדם של נתינה..

היא לא יודעת על עולם השליטה. אמרה לי שבעבר הייתי משרתת.

יותר קל לי לתת מלקבל. כששוחחתי היום עם חברה לעבודה אמרה לי שגם היא כזו. הסבירה לי שזו עבודה עצמית. וכדי שהעולם יהיה באיזון יש נתינה וקבלה.ואם מישהו נתן לא צריך להחזיר לו, אחרת לא עשה את המצווה.

השקט מוציא ממני טוב. אוהבת לחפור בי , בנשמה.

ולאדוני יש חלק בשקט שלי. מאזן ומפקס אותי.

הוא אי של שקט.מרגישה טובה יותר בזכותו.

ובזכות עצמי.

שבת שלום והיו טובים🌹