נרקומנית של מילים

מתרגשתתת

מקום חדש

התחלה חדשה

מחפשת את האור...

הוא מציץ...

לא?

הולכת לפזר חיוכים...

וחיבוקים...

* זר לא יבין זאת- אתמול הנסיך שלי העיז לעשות משהו שפחד ממנו....

אין יותר גאה ממני בעולםםםם..

חודש הרחמים והסליחות

המון המון חשבון נפש

חרטה...

הלקאות עצמיות 

ביקורת עצמית...

איך אוכל להיות אדם יותר טוב ממה שאני היום...

ואומרים שהכל מתחיל בלסלוח לעצמך...

אני עוד לא שם...

אולי פעם...

יש דברים שלא סולחת לעצמי...

וכועסת על עצמי...

אולי יבוא יום...

הוא: ״אז אפשר לדעת איך קוראים לך?״

אני: ״ברצינות?״ שאלתי.

״אז איך אני שמורה אצלך ?״

הוא:״את לא רוצה לדעת״.

אני:״נווו?״

הוא:״ מיוחדת״

אני:״ לא מאמינה, ככה הוא היה קורא לי, הייתי המיוחדת שלו״.

״יכול לשנות לטיפשה, כי הרסתי...״

הלוואי והייתי קטנה קטנה עד שהייתי נעלמת...

בא לי כזה

 איתו....

הכוח הוא בדיוק הכאב

והכאב הוא בדיוק הכוח.

השאלה איך אנו מטפלים

ואיך אנו מתייחסים אליו...

כואבת

לא בורחת יותר ...

לא מקהה את הכאב שלי...

כואבת ומתמודדת...

כבר הרבההה זמן יושב לי

מגעיל פההה

המון שקרים

צביעות

נשים וגברים....

אני לא שייכת לפה!!!!

אני לא!!!