בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life through the eye of the fox

זה המקום שלי.
אתם רק אורחים כאן.
לפני שנתיים. שישי, 12 בינואר 2018, בשעה 21:00

איזה כיף לי :)

 

תודה 🌟

 

לפני שנתיים. שבת, 4 בנובמבר 2017, בשעה 16:26

אבל זה קצת פאטתי בעיני שכל מיני ידידות מאוהבות שולחות מסרים לבן הזוג שלי. 

חלקם נשלחים כאן וחלקם בפלאפונים, מקדישות לו שירים, עושות לו תצוגות אופנה בטלפון של בגדים חדשים, מעלות חוויות משותפות, מסמסות בשעות לא הגיוניות, קוראות לו לחיבוק באיזה פינה כדי להרוויח איזה quality time.... ומה לא בשביל קצת תשומת לב.

 

פאטתי בעיני. יש לו מישהי. אנחנו זוג.

תבינו גם את המסר ממנו ותתקדמו בחיים שלכן, אולי אז תמצאו מישהו מדהים כמוהו גם לעצמכן.

 

מוקדש באהבה לכמה פאטתיות שמעלות את הסעיף (ומפסיקות להיות רלוונטיות בעיני רגע אחרי הפוסט, סתם הייתי צריכה לפרוק קצת ואיפה אם לא כאן זה המקום המתאים).

לפני שנתיים. שישי, 25 באוגוסט 2017, בשעה 10:37

יוצא לי לא מעט לקרוא אותן ואז אותם, לקרוא בלוגים שהם גם של זוגות שנמצאים פה בניק משותף ועוד ועוד..

כאלה שמצאו כאן את אהבת חייהם או שהגיעו לכאן יחד מהבית.

מפרגנת לכל זוג כזה ומאחלת לכולנו לחוות רגעי אושר כאלה כמותם.

תפנקו בתגובות - מי הם הזוגות החמים/ השווים של הכלוב לדעתכם?

לפני שנתיים. שישי, 18 באוגוסט 2017, בשעה 14:49

או שיש מסיבה מומלצת אחרת להגיע אליה?...

לפני שנתיים. שני, 26 ביוני 2017, בשעה 22:30

אז קחי במתנה עצה קטנה - אל תתעסקי עם מי שאת לא מכירה..

 

וזו שזה מוקדש לה? אני מקווה מאד שהבינה.

כי ידוע שכאן בכלוב אין הרבה לויאליות בין בחורות אבל בין אלה שכבר יש לויאליות - אל תהיי טיפשה ותנסי להיכנס באמצע או יותר מזה - להיכנס בין בני זוג.

זה מעשה מכוער ולא ראוי.

 

איינשטיין אמר שיש שני דברים אינסופיים - היקום והטיפשות.

אמנם זה איינשטיין אבל זה לא אומר שאת צריכה להצדיק אותו.

לפני שנתיים. חמישי, 20 באפריל 2017, בשעה 01:12

יכולה לכאוב פי כמה וכמה יותר מסטירה פיזית.

כי בעוד שההלמות של הלחי נרגעות והצבע חוזר להיות כשהיה, הקרעים שנוצרים בנפש ממשיכים לכאוב גם זמן רב אחרי.

 

לפני שנתיים. שישי, 31 במרץ 2017, בשעה 22:18

אין לי מושג, מחקרית, למה זה כל כך טוב אבל אין ספק שזה שוטף תחושות רעות ומשאיר אותי עם עור נקי ומחשבה צלולה להתחיל ערב מענג במיוחד..

לפני שנתיים. שישי, 31 במרץ 2017, בשעה 18:40

אני אחרי כוס יין, סתם ככה, כי בא לי.

מן יום כזה של מצב רוח ברצפה אחרי שבוע עמוס בטירוף כולל פגיעה קלה בברך בזמן אימון ספורט.

יש מלא הצעות להערב וביניהן הצעה מושלמת אחת של הבן זוג היפה שלי להערב שכוללת הגשמת פנטזיות שחיכיתי לה זמן רב וכל מה שאני חושבת עליו כרגע זה איך מתרוממים ויוצאים מהמיטה בכלל..

 

עצות והצעות ? קדימה.. מוזמנים גם בפרטי

לפני שנתיים. שבת, 4 בפברואר 2017, בשעה 13:44

היה מפוצץץץץ

המון אנשים

 מוזיקה ככה ככה.. (לא חובבת טכנו) מידי פעם היו שירים ממש טובים.

ולראשונה הרשיתי לעצמי לחוות הצלפות קלות במבוך המפורסם..

חוויה שייתכן ואחזור עליה שוב.

היה מדהים לראות את מופע השיבארי שהיה במתחם הפנימי. מרתק.

לומדת להנות מכל העולמות

לפני 3 שנים. שני, 14 בנובמבר 2016, בשעה 08:11

כאב לי בלילה.. ולא בשום מובן חיובי או מענג.

מצאתי את עצמי מתנצלת על עוצמת האהבה שיש בי ועל מה שאני מסוגלת ומוכנה להעניק.

התנצלתי כי בן זוגי בו אני מאוהבת לא יודע (או רוצה) לקבל בעוצמות כאלה. כעס שהסתכל סביב בחדר וראה שחלק מהדברים הטובים שיש בו הגיעו ממני.. מנרות, מצעים ועד פרטי לבוש.. דברים שבחרתי עבורו (חלקם אף נבחרו איתו). 

ולא הבנתי, למה אני מתנצלת? על היותי אני? על זה שאני עושה כל מה שאפשר כדי שיהיה לו טוב ושיהיה מאושר?

זה לא המהות בבני זוג? להגן אחד על השניה, לפנק, לענג, להעניק?

״בטוב וברע, בבריאות ובחולי״?

ואיפה ההגנה שהיה צריך לספק לי אתמול? גם אם זה מעצמו.. בחיבוק הענק והמגן שלו. 

כשהשחר עלה נרדמתי ואחרי שינה של ארבעים דקות קמתי מהמיטה עם עיניים ושפתיים נפוחות..

שוטפת פנים ליום חדש והתחלה חדשה שלי עם עצמי.. כי כנראה ששכחתי אתמול שלפני כל אחד אחר יש אותי שאגן על עצמי ומגיע לי לא להפסיק לחייך..