צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גשושית

ספירת מלאי חלקית, גסה וזמנית
לפני 3 שבועות. 26 בספט׳ 2021, 18:15

שלושים ושלוש דקות לקח לי לרדת במורד הרחוב, שהיה אפור.
שלושים ושלוש דקות של אימה קיומית מהולה בתקווה לפיצה.

הלכתי מהר ובנחישות, מכיסי מתעופפים פירורי ארוחתי האחרונה, הדלה, יש לציין, שהיתה קרקר.
העכברושים שהציצו מתחת לעיתונים הלחים על הרצפה, הביטו בי במה שלא היה יכול להיות אלא אהבה התלויה בדבר.
חורף. חורף בתל אביב.

אם הייתי כותב את זה, אף אחד לא היה מאמין, הרהרתי, בעודי מביט בחנות הפיצה המוגפת.
אף עכברוש לא חיכה לי בשובי.

 

his little​(נשלטת) - הזכרת לי סיפור.
רומא. 2 בלילה. אני במאנצ׳ מטורף כמצופה ממי שטעמה לראשונה KFC (וקצת ירוק וחום גם עשו את שלהם). חברה שלי נפלה לתוך שינה חזקה ואני רק חושבת על עוף קריספי ואיך אני עושה שהוא יהיה בבטן שלי וכמה שיותר מהר. בדיקה קצרה באינטרנט, 20 דק- קטן עלי.
כל הדרך חשוכה ומבודדת. אני אוכלת סרטים שעוד רגע חוטפים אותי. כבר רואה את הכותרת בעיתון אבל שום דבר לא יעצור אותי. הנה עוד מעט אני מגיעה. מתחילה להרגיש את הטעם של העוף עם מלא מיונז וקטשופ וציפס ויאמייי.
מגיעה למקום המובטח.
חושך. אין נפש חיה. חשכו עיני. רציתי לבכות, במקום זה צחקתי (אין על חום).
בסוף הסתפקתי באיזה מנת פסטה מעפנה מספק מסעדה, ספק מטבח של מישהו שהחליט לעשות כסף מהצד.
יום למחרת הלכנו לKFC בשעה נורמלית.
לפני 3 שבועות
diangelo - כנראה שמוחות בינוניים צוחקים מאותם סיפורים.
לפני 3 שבועות

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י