לפני 7 שנים. 28 בנובמבר 2016 בשעה 22:20
היום הותיר אותי סחוט, אבל לא קהה. להפך. שלל רגשות מתרוצצים בי, ואני מרגיש את כולם יחד וכל אחד מהם בנפרד: הערכה, בושה, התפעלות, פחד, חיבה, עצב, אכזבה.
אבל מלב המערבולת מגיח רגש אחד, שלפחות היום, לפחות הרגע, מאפיל על כל השאר:
תודה.
תודה על הנדיבות.
תודה על העניין.
תודה על הדאגה.
תודה על תשומת הלב.
תודה על ההשקעה.
תודה על הרצינות.
תודה על האמיתיות.
תודה על הפרטים הקטנים.
תודה על המילים הטובות.
תודה על המילים הקשות.
תודה על החיוך.
