בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חבל, את מפסידה את הזריחה

Juliet loves the beat and the lust it commands
Drop the dagger and lather the blood on your hands, Romeo
לפני 6 חודשים. 21 ביולי 2021, 21:28

אין לי מה לכתוב לך. הסדינים מריחים כמונו, מרוחים בתמונות של הידיים שלך אוחזות את שלי.  

אני שונאת את העירום הזה, שונאת את הפגיעות הקיצונית כל כך שבאה עם לדבר אמת. עם לתת משהו ממני, שריטה אחת על חתיכת זכוכית שמזמן איננה שקופה מרוב שריטות. מה בכלל אפשר לראות מתחת לכל זה? כמה מושחטת צריכה להיות המציאות בשביל שיכאב לחשוב עליה. כמה רצוץ צריך להיות אדם כדי לשכוח איך זה מרגיש. איך זה להרגיש.

הלוואי שהיית משאיר לי חולצה שלך, לישון בה. משהו להרגיש בו שייכת, מצוף להניח עליו את את השלווה שלי, מול הפחד המבעית הזה. 

אני מצטערת שאני לב מתחרה, שסך הכל עשוי ניילון, גומי ורק כמה טיפות כותנה. 

אני כורכת את הגוף, את הצוואר, השארת טביעות אצבע קטנות בכל מקום. נתיבים מפחידים על קנבס שכוח. אני מסתכלת במראה ואני יפה כל כך, עם הלחיים הסמוקות שלי והעיניים הנוצצות שלי, ואני לא חושבת שאף אחד יהיה מסוגל להבין את זה. את ההשתרגות של גוף בגוף והכאב הישן שנדרך קרוב מידי היום. אני חושבת עליך, פורם משהו מהקצוות הקשורים והסבוכים שלי, אני חושבת עליך ומניחה לעצמי להישטף לאנשהו, למקום בו אוכל להתחבא. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י