צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ימיה חוק וסדר, לילותיה רוח וחשמל

Juliet loves the beat and the lust it commands
Drop the dagger and lather the blood on your hands, Romeo
לפני חודשיים. 9 באוג׳ 2021, 19:47

כשאני מביטה סביבי הכל מבולגן. החזייה מאתמול תלויה על מסעד הכורסה,  השולחן מלא אריזות ריקות שונות ומשונות, מכנסי הג'ינס תלויים על כיסא ליד קרטון ישן ומפורק.

תהיתם פעם מי אתם? מתחת לשכבות? מתחת לבגדים או למילים שלכם? אני מתגעגעת ליין אדום, וליכולת לאהוב מראה עיניים. נראה לי שאיבדתי הרבה ממי שאני, אולי בכוונה ואולי בטעות. אולי אם הייתי שונה הייתי שומרת טוב יותר על היכולת להכיר את עצמי. 

מעולם לא רציתי להיות מישהי אחרת. אני עדיין לא רוצה כיוון שאינני יודעת כיצד להיות שונה ממה שיש. אני מנסה לחשוב מחשבות בהירות, קטנות, שקל לפענח, ושיש להן קוד ברור ויציב. 0 או 1. כבוי או דלוק. אבל המחשבות שלי הן לא בינאריות, והכאוס שהתנועה מתמדת שהוא הראש שלי מסרב לאפשר לי להניח למשהו. אני גדולה, בודדה, ולא שייכת. זאת הרגשה מוזרה, הפניה מוזרה. 

אולי זה מה שרציתי כאן. להיות שייכת למשהו או למישהו, אולי לא, נדמה לי שפעם התיימרתי לדעת. 

כשאני קמה לעשות משהו, להתרחק קצת מהמערבולת המתישה שהפכה להיות היום יום שלי, אני מתמקדת מספיק כדי לעמוד במינימום ההכרחי. פקודות קטנות שצריך לבצע; קומי. עשי. סיימי. לכי לישון. 

והראש שלי צף, רחוק מאוד מאוד, מסרב לנסות להסביר לי איפה אני נגמרת והיכן מתחילה המציאות. 

0 או 1. 

janebo​(שולטת) - ❤️
לפני חודשיים
סלסט​(מתחלפת) - חזרה
לפני חודשיים
Aצועני​(אחר) - ברוח התקופה לא שזה מנחם
לפני חודשיים
Techno​(אחר) - איך שאת כותבת...
לפני חודשיים
BODYGUARD​(שולט) - בינארי.

בסוף זה תמיד מסתכם באחת ואפס.
לפני חודשיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י