מכתבים לאישה לא ממומשת

דפנותייה הרטובות מפנות את מקומן ללשוני שנמשכת כמו פרפר אל החושך שבתוכה. והרטט העדין והלא רצוני של איברה רוקד יחד עם איבר הליקוק שלי. שיניי מקנאות ונושכות את הדגדגן שלה, אולי יותר חזק ממה שהיא יכולה לספוג באותו רגע ורגליה נסגרות בריפלקס הגנה שרק מדליק אותי יותר. אני פותח את רגליה עם ידיי ולופת את ירכיה הפנימיות חזק. מחר תהיה שם חתימה סגולה אבל עכשיו ישנה רטיבות מתגברת. אני מרים אותה מירכייה ומעסה עם לשוני את חור התחת שלה. היא מתחילה לרעוד. 

תשתיני, אני מצווה עליה. 

אבל אין לי. היא מגיבה. 

מפסיקים. אני מביא לה בירה, ויושב בצד, סבלני. מחייך. היא גומעת אותה בשתי לגימות.

מחכים.

לא הכיתי תחת, לא עינגתי באצבעותיי. לא דחפתי אותן לגרון.

הן רעדו היום קצת. 

מרגיש שאני צריך לשחרר אגרסיות.

היא כתבה לי "ברור", ואז שאלתי אותה "מה עוד את אוהבת?" - קצת מכל דבר היא ענתה לי, ובאותו רגע ידעתי שהיא משקרת לי. היא גם הודתה בזה כמה הודעות אחר כך - "חשבתי שזה ידליק אותך". חייכתי לעצמי - זה מדליק אותי כשזה מדליק אותה, אחרת מה הטעם? שליטה היא טנגו לשניים. 

ג'ינג'ית גיקית עם משקפיים, שני הדברים שעושים לי את זה

https://xhamster.com/movies/7736875/redhead_teen_has_quivering_orgasm.html

והזיעה המלוחה שלנו מתערבבת עם מיצי התשוקה, והרוק, והזרע, והריחות שלנו נהיים ראשוניים - הבושם מתפייד לתוך ריח של שיערות ערווה, והנשימה הופכת כבדה, והחדר מסתחרר.

אז כזה אני אוהב.

הסכמנו שבפעם הראשונה שניפגש, לא ניגע אחד בשני. לא לחיצת יד, לא נשיקה על הלחי. 

אשב בספה אחת והיא תשוב בזו שמולי. ונדבר. נסתכל. נבחון. אבל בלי לגעת.

אמזוג לה כוס יין, אביט בה במבט מפשיט, ואז אבקש ממנה להוריד בגדים. אוריד גם אני. 

אבל לא ניגע. בד הספה יתחכך באיברינו העירומים. 

ואז אבקש ממנה לגעת בעצמה. ללטף. לסטור. לנשוך. לאונן. בכוס. בתחת. הזין שלי יזדקר. פטמותיה יזדקפו. אבל היא לא תיגע, ואני לא גם. גם לא בעצמי. רוצה לגמור מלהביט בה. רוצה שהיא תגרום לי לגמור מלהביט בה. היא תפתה אותי. 

ואז אגמור. אבל בלי לגעת.

נשארתי הבוקר ער דקות ארוכות במיטה ודמיינתי את אלת הפריון הזו מעליי, מרשה לי לחדור אליה, את הקפל בין המתניים לירכיים קטן וגדל מתנועותייה, את שדייה העגולים זזים בעיכוב של רגע משאר גופה, את פיה נפתח ואת עינייה המתגלגלות מהנאה. 

לרגע, אני חושב, אפילו הושטתי את ידיי אל פטמותיה הדמיוניות. 

הכלבה שלי חיכתה ליד דלת חדר השינה ושחררה אנחה עמוקה - אולי תפסיק לדמיין וקח אותי לטיול כבר?!

והיא שחררה אנחה קצרה לאחר שהן נשרטו. עצרתי את עצמי והיא אמרה לי להמשיך, כשפניה היפות מסתובבות אליי ועליהם חיוך ערמומי. 

תמשיך, היא ביקשה שוב ומחצתי אותן שוב, מנשק את צווארה הלבן כאילו יצא מציור של בוטיצ'לי. הריח שלה מילא את הסמטה החשוכה שליד רחוב ראשי שאיש אינו נכנס אליו, התגבר בקלות על ריח הצחנה והוציא אותי מדעתי - שילוב של וניל וורדים. היא הרימה את חצאיתה הקצרה ואני הכנסתי את אצבעותיי אליה והיא שחררה את האנחה האהובה עליי, זו שמתחילה בטון גבוה וצונחת לבאס. היא הסתובבה אליה ושחררה את חגורתי, הפשילה את מכנסיי ואז סובבה אותי אל אותו קיר, שבהפגנתיות שרט את התחת שלה שריטה עמוקה, וחום החל להתפשט סביבה. היא החלה לשפשף את הזין שלה ואז החלה צוחקת. הבטתי בה בפליאה ואז היא סימנה לי להביט מאחוריי. על הקיר היה גרפיטי - "להוריד את הבגדים ולעשות אהבה זה קל. אנשים עושים את זה כל הזמן. אבל לפתוח את הנשמה שלך למישהו ולתת לו להיכנס למצבי הרוח שלך, מחשבות, פחדים, תקוות, חלומות עתיד... פה מתחיל העירום".

גמרתי פעמיים. פעם מהקארמה ופעם ממנה.