מכתבים לאישה לא ממומשת

אולי זה מזג האוויר, אולי זה הסופ"ש שלפני יום ההולדת, אבל מרגיש מלא אגרסיות היום. אגרסיות שאני רוצה להוציא על תחת שיישב על ברכיי, על פטמות שאנשוך בעצמה, על כוס שאסטור לו ועל גרון שיינוק אותי. 

אני מזדקן ומשתבח. אני מתבגר ונהייה חסר סבלנות. משבר הוא הזדמנות להמציא משהו חדש

מדי פעם מתגנבות לי לראש פנטזיות אחרי שאני מביט במראה. הן נוצרות כנראה כריאקציה לצבע שלי, הגובה, המשקל. 

אחת הפנטזיות שלי היא מישהי גבוהה מאד ולו רק בשל העובדה שאני 169. פנטזיה אחרת מערבת נשים שחורות כי אני בהיר. רזה - שמנה, שיער גלי - שיער חלק, בעל זיפים, מגולחת, וכן הלאה. 

האם גם לכם ההפכים יוצרים פנטזיה?

צללתי עם לשוני, ואז ראשי, ואז כל גופי נכנס אליה, אל הכוס הפועם, המיוזע והאדום הנפלא שלה. שחיתי בריר של תשוקה, שתיתי מדפנות העור מיץ אלים. 

גופי העירום השתכשך, זקפתי הזדקרה לה עוד, עיניי שרפו מהמלח, וחיוכי גדל מרגע לרגע. 

רחוק אי שם שמעתי את פעימות הלב המתגברות ומעליי את כלי הדם המתרחבים והמתכווצים. עליתי וירדתי עם כל אנחה שנעתקה מפיה, והתחלתי לגעת בעצמי בתוך הבריכה שמצאתי בה את עצמי. 

אוננתי. ולפטתי את אשכיי, ועיסיתי את פי הטבעת, והיא הגבירה את פעימותייה, ואת המיץ שהגירה. 

עוד, ועוד, רטוב יותר ומהר יותר והרגשתי כמו פינוקיו בלוע הלוויתן, והזין מזדקר על אף האמת שאני דובר, האדמה החלה רועדת, עוד, ועוד, חזק יותר, גבוה יותר. 

ואני שומע מרחוק זרם מים אדיר שמתקרב. ועוד. ועוד. 

אנחה מחרישת אזניים וצונאמי של מיצי תשוקה שוטף אותי ומקיא אותי ממנה אל המיטה. 

בא לי לחיות בתוכה כל יום.

אני לוחץ את היד, או מחבק, ואז לא משנה אם אני אוהב אותם או לא, זה נשאר עליי כל היום, ופתאום הזכרונות שלי לוקחים אותי למקום אחר ואני לא מרוכז ואני רק רוצה לחזור הביתה להתקלח. חבל שאין בושם של מיצי תשוקה. לפחות הזכרונות יהיו לי נעימים.

תוכלי לאונן בשבילי ולשים את מיצייך בבקבוק?

היום הסתובבה במשרד מישהי. אבל לא סתם מישהי. היא המישהי הכי יפה שראיתי כבר הרבה זמן. ויא לא הייתה רק יפה. היא גם הייתה לבבית. וחייכנית.

ואמרתי לה. אמרתי לה שהיא הדבר הכי יפה שראיתי לאחרונה. והיא הובכה. וחייכה. 

אבל באותה מידה היא הייתה יכולה גם לחשוב שאני ווירדו. ההבדל בין מוזרות חברתית לכנות קטן מאד לפעמים. 

שתהיה חברה לכלבה שלי כשאבקש, ושתהיה חברה לי כשארצה.

אחד, יש לו זין גדול. יותר גדול משלי. ממש הרבה יותר גדול. זה לא מרתיע או מרשים או מפחיד. כי אני יודע מה לעשות עם שלי. 

השני יודע לקשור קשרים כאילו היה רב מלח בספינת פיראטים סאדו מזוכיסטית ששטה באוקיינוס ואוספת נשלטות אצילות. אני לא יודע לקשור וגם לא ממש מנסה. מעדיף את הידיים שלי. 

אחד יותר גבוה, שחום, שרירי.

אחת, יש לה שלושים סימני  קריאה ואזהרה. את חושבת שזו שליטה? כוח? עליונות? ממי את מפחדת? את חושבת שזאבים יודעים לקרוא שלטים? הם רק רואים שלט מפח שצריך לעקוף אותו. 

אחת אחרת לא מחפשת, רק מסתכלת, מתקרבת מתרחקת. אני לא שפן הניסויים שלך. 

אני לא כזה גבוה, לא כזה שרירי, הזין שלי ממוצע לגמרי, וזה מה שעושה אותי מיוחד. אני קורא יותר כדי ללמוד יותר כדי להיות טוב יותר. 

אף אחד לא יודע כמוני. 

היא באה אליי עם מעיל ארוך ורק תחתונים מתחת. זו נשמעת כמו התחלה של פנטזיה אבל זה קרה באמת. ובדיוק כשהיא באה, זוג חברים שהיה אצלי בדיוק יצא מהדלת והופתע מזה שהיא לובשת מעיל ארוך בערב של תחילת יולי. היא הייתה יפייפיה, פוקהונטס אצילית עם עיניים מלוכסנות וחיוך צחור. היא הפתיעה אותי, אז החלטתי להפתיע אותי חזרה והחלטתי שנשב בחוץ. היא נלחצה לרגע ואז חייכה אליי בהסכמה.

הלכנו לשבת בבית הקפה השכונתי - אני במכנסיים קצרים והיא במעיל ארוך. היא החלה להזיע אבל נהנתה מזה, ומדי פעם התגרתה בי ופתחה את מעילה. בתמורה לקחתי את הסכין שהייתה על השולחן, ניקיתי אותו והחדרתי אליה את הצד הקהה שלו. כשהמלצר הגיע ביקשתי להחליף אותו כי הוא מלוכלך, והיא התרגשה מזה שיש לנו סוד והמלצר נושא בידו את מיצי התשוקה שלה. בפעם הבאה כבר השתמשתי באצבעותיי וכשהגיע האוכל שלנו, ליקקתי את אצבעותי בתאווה אחרי כל ביס. 

הביתה לא הספקנו להגיע כי לא יכולתי לעמור בעדי וסמטה אפילה שרועשת מכלב סמוך ופחדן, עשינו אהבה מיוזעת ורטובה. החתכים שהשאיר הבטון על שדיה נישאו על ידה בגאווה ימים לאחר מכן.

בסוף הערב הבאתי לה מכנס טריינינג וטישרט של שיקגו בולס. את המיל שמרתי לעצמי. מעיל גשם כחול. מפורסם כזה. 

בא לי לפעמים להיות זבוב על קיר של סשן, להביט מלמעלה על אלה שלמטה שמשחקים במי למעלה, ומי למטה. לראות את המבט המתחנן, או שזה מא מבט שנותן אישור? והוא מחכה לאישור הזה, להתחיל לנשוך, ולהלקות - שכמותיו מתקשות ועמוד שדרתו מתיישר, מקבל אישור להזדקף, להחליף חול בקודש. 

בא לי לפעמים לצלול תוך כדי תעופה ולטייל במרחק שבינו לבינה, להרגיש את החשמל, את הינפי השוט שיוצרים ויברציות זעירות באוויר, שישנו את כיוון מעופי. מדי פעם יעופו לכיווני אגלי זיעה, ורוק, וזרע, וכמו טייס במלחמת עולם אנווט דרכי אל נקבוביות האישה.

בא לי לפעמים להיות זבוב שיכול להיכנס אל חורייך, לראות אותם מבפנים מתכווצים ומתרחבים, מדממים ומשפריצים, להתקלח במיצי תשוקה מכל המינים. 

מינים. זבוב מינים אני. 

וחברה שאלה אותי מה אני רוצה. ביקשתי ממנה שתסע איתי לטייל בצפון, ואז נאכל בבת יער, ובערב ניקח לנו צימר ונשב על המרפסת ונדבר כל הלילה. בלילה נישן מחובקים ובבוקר נאכל ארוחת בוקר ישראלית שנעשתה באהבה אך חיפזון על ידי בעלת הצימר כי יש לה עוד שלושה ואין לה ממש כח, ונמשיך לטייל. ונעצור ביער ביריה ונקרא ספר ואולי נסתובב קצת עירומים ונלחיץ מטיילים. ואולי בטעות אחד מהמטיילים יהיה מישהו שאת מכירה וזה יצחיק אותך, כי יש לך צחוק נפלא. ואז נחזור הביתה בשקט וברדיו ישיר אריק איינשטיין וניתקע בפקק ואביט עלייך מביטה מחוייכת דרך החלון. 

ואחייך גם.