*פוסט זה הינו המשך ישיר של הקודם, עלילתית וכרונולוגית. אם חלק מהסיפור1 אינו ברור, כנראה שהתשובה נמצאת שם.
1.1 התחלה
אחרי כמה ימים בהם התכתבתי עם ליידי בהם תיאמנו ציפיות, צעצועים, וצרכים אישיים, קבענו יחד תאריך ושעה שמתאימה לשנינו בהם עליי להתפקד ולהתמסר להוראותיה. כמו שאני נוהג בד"כ, התכוננתי מראש ואף הודעתי על מוכנתי מוקדם מהשעה המבוקשת. הקפדה על זמנים זה ערך שהושרש היטב בצבא וגם הופעה מסודרת- מגולח למעלה, למטה, ומאחורה כפי שהבטחתי. הגנבתי גם מקלחת וחוקן זריז כי ידעתי על ליידי שיש לה קטע עם משחקים בחצר האחורית בלי לדעת אם בכלל אזדקק לכך. תקראו לזה מוכנות מירבית, דפ"א מסוכנת, או סתם התרגשות מעורבת בחרדה של טירון2.
ניכר עליי שהפתעתי אותה על השעה היחסית מוקדמת בה פניתי בצ'אט, אבל זה כנראה לא הפריע לה באמת למזלי, והתחלנו כעבור מספר דקות של שיחה בטלה. ראשית היא פקדה עליי לנעול את הזין בחגורת צניעות שקופה מפלסטיק ולאבטח אותה במנעול קטן. זהו אחד הפטישים האהובים עליי ולכן זו הייתה ממש התחלה ברגל ימין עבורי. אני מנחש שזה בא קודם בשביל שארגיש בנוח עם שאר הדרישות. מכאן והלאה אציין שכמעט לכל דרישה של ליידי שיכולתי להגיב אלייה בתמונה עשיתי זאת מיוזמתי. תמונה שווה אלף מילים, חסינה לבולשיט שיוצא מהפה של מתחזים, והרבה יותר פשוטה מלהקליד בסלולרי עם האצבעות הגדולות שלי.. תמונה טובה היא מקור לגאווה עבורי, ונראה שליידי נהנתה מהתקריב על הביצים החלקות והנפוחות כנגד הטבעת שכלאה אותן והכלובון שהתמלא יפה עד קצהו.
סעיף שני- פטמות. עד היום לא ירדתי לסוף דעתה של ליידי אם היא נהנית ממשחקי כאב או פטמות באופן כללי, אבל כאן נדרשתי לראשונה לדגמן עבורה את סט המצבטים המתברג על גבי הפטמות ומוחץ אותן מלמעלה ולמטה כמו מכבש משונן עם קוצים. שרשרת כסופה ארוכה משתלשלת מכל פטמה ומספקת משקל או נקודת אחיזה למשיכה אפשרית. בפוטנציאל נשמע סקסי ויפהפה, בפועל עשוי מפלסטיק ונופל מעצמו רוב הזמן. הלאה לזוג הבא- מצבטים פשוטים עם קפיץ חזק ואחיזת גומי. או שלא? הלכו לאיבוד איפשהו... סט שלישי עולה על החזה- מצבטי Clover (יפניים בשם העברי? שיהיה..) שחזקים יותר משני הסטים האחרים שלי, וגם מגיעים עם טבעת גדולה אלייה אפשר לעגן משקל. שמתי אותם בתור הפתעה לליידי, היא מבחינתה הייתה מסתפקת בזוג הצנוע, אבל מי שאני שאתפשר על כלום ותירוץ של 'לא מצאתי'. עוד החלטה מוצלחת.
בין כל הנבירות בציוד, ההתעסקות עם הציצי, וצילום משביע רצון, התתבקשתי לענוד אזיקי עור על כל הגפיים ולהכין חבל קצר שישמש לצעד הבא. בהודעה שהכילה את ההוראות כבר הבחנתי ברטיבות הגוברת בתוך הכלובון- "רד על ארבע, לפף את החבל דרך מצבטי הפטמות ואז דרך האזיקים על העקב" ; "צריך שיהיה לך מרחב תנועה מינימלי". אלוהים איך שההוראה הזאת הייתה כיפית לביצוע. במיוחד החלק בו משיכה לא נכונה של החבל קרעה את המצבט מעל הפטמה. פעמיים. שלוש? הפסקתי לספור כדי לא להשתגע. בסופו של דבר החבל פילח את דרכו מרגל אחת, לשתי הפטמות וחזרה למטה שרגל השנייה. יצר צורה של משולש שיורד מהחזה אל המפשעה ויצר עוד לחץ מהצדדים על הכלובון. לא יכולתי לקשור את קצהו כמו שצריך מבלי לשלם מחיר בפטמות, והסתפקתי בלתפוס אותו עם הבוהן ברגל, כמובן אחרי שעבר בלולאה שבאזיק על הרגל. תמונת פרופיל, תמונה חזיתית, ליידי מרוצה מאוד.
כשליידי רשמה 'מרחב תנועה מינימלי' היא ידעה מה מצפה לי. חוץ מלשבת על הרגליים, להסתובב על צירי, ולרדת חזרה על ארבע, לא היתה לי אפשרות לזוז קדימה או אחורה. בשלב הזה כבר הייתי על 25% סוללה. מרוב הכנות הדבר היחיד ששכחתי היה לטעון את הטלפון, ולמרות שהמטען היה מחובר מולי- במרחק של זרוע וחצי מושטות, הוא היה מחוץ לטווח. ההוראה הבאה שלה היתה לקחת דילדו ולהעסיק איתו את הפה שלי. עוד תמונה חזיתית, נמוכה יותר בזווית, תפסה את הכול מהמציצה, הפטמות המשוכות אחורה בחבל, הכלובון המשתלשל בין הרגליים ובתור בונוס את אזיקי העור על הידיים הסגורים במנעול. עינגתי את הדילדו במשך מספר דקות ובין לבין נדרשתי להרכיב עליו קונדום ולסכך אותו היטב.
משפט אחד של ליידי תפס אותי בהפתעה- "אתה נראה נהדר ^_^;" מחמאות אמיתיות נוגעות לי ללב אז אזרתי אומץ, הכנתי את המצלמה, וירדתי עם הדילדו עמוק לגרון. ניסיתי לקחת תמונה כמה שיותר טובה ועדיין עם הפנים שלי יחסית מוסתרות/מטושטשות. היו כאן איזה 5 נסיונות שהאחרון שבהם הגיע קרוב מאוד לרפלקס ההקאה, אז שם עצרתי ושלחתי את הטובה שבהן לליידי. תמונות קודמות נתנו לה קנה מידה של הצעצוע, והיא דאגה לציין שהיא התרשמה מאוד. מאהבים יקרים- כשמוצצים לכם תחמיאו תוך כדי, זה מביא תוצאות. באופן ספציפי התמונה הזו זיכתה אותי בדקה של מנוחה ושיחה בטלה על מציצות באופן כללי. תודה לאל גם, כי כל העליות והירידות האלה לא הקלו על החזה שלי שכבר היה תחת המצבטים משהו כמו חצי שעה.
ההוראה הבאה נועדה לשים לזה סוף. הדילדו, עם שכבה נוספת של סיכוך, הוא ייכנס לעכוז, וברגע שהוא בפנים יש לי רשות למשוך מעליי את הפטמות. למשוך. ייענו לתלוש. בזמן שאני עדיין על הברכיים על המיטה והן כבר צורחות בעצמן מהמאמץ ומחוסר התמיכה שהמזרון מספק בזווית הזו. בשביל בכלל לדחוף את הדילדו צריך לסובב את הכתף אחורה, ככה שכבר יש לחץ מתון על הפטמה בצד הזה והמצבט ירד מהר יחסית כשהתרוממתי חזרה לצלם את מצב הביניים. את השנייה הורדתי על ידי נפילה למטה לתנוחת שכיבה ובכך הרגתי שתי ציפורים במכה אחת- ברכיים ופטמות. אם הכאב יהיה יותר מדיי זו גם תהיה הזדמנות לצרוח לתוך הכרית, אבל אני יודע לסתום את הפה, ככה שלא הזדקקתי לכך בפועל. ניצלתי את הפוזה לחבר את הטלפון לחשמל (5%!), ולשכב פרקדן כמה דקות עד שהתחושה תחזור לרגליים.
את המצב הגופני והנפשי שלי תיארתי בעיקר בהודעות בשלב זה. אולי מהאדרנלין חתמתי את האחרונה שבהן במילים "עדיין לא עייף3".
1. סיפור כן, לא בדייה. האירועים התרחשו במציאות וזוהי הדרך שלי לתעד אותם.
2. גם במובן של חייל טירון, וגם במובן הכללי של יצירת צ'קליסט הכנות לפני סשן מחוסר ניסיון ממשי. השפה הצה"לית תופסת הרבה מהדיבור שלי גם ככה ביום יום, ואולי בגלל שחזרתי ממילואים לא מזמן זה התגבר.
3. בנקודת זמן זו אנחנו בשני שליש דרך לתוך הסשן, אבל הפוסט נעשה ארוך. המשך כאן!