Black

אני מאוהב ואני בעננים כבר שבוע, מעולם לא הרגשתי ככה.
לפני 8 חודשים פגשתי נסיכה, לא ידעתי שהיא נסיכה אמיתית, לקח לי המון זמן להבין מי היא באמת.. וכמעט פספסתי את ההזדמנות.
נשארנו חברים כל התקופה, ויצא לי להכיר אותה.
אישה יפייפיה, שקטה, חריפה, צנועה, חכמה מאוד,
מוכשרת, סקסית..
אני יכול להמשיך ככה עד שיגמר אוצר המילים בעיברית וזה לא יספיק לתאר אותה.
למזלי היא מסתפקת בחתול אשפתות כמוני, ואני מרגיש שזכיתי באוצר טבע שלא נגמר, וכל יום ההרגשה רק מתחזקת.
אני מנסה בכוח להישאר עם הרגלים על הקרקע, אבל כשאני רואה אותה.. כשהיא לידי.. כשהיא מדברת אליי..
אני פשוט נסחף לתוך הנוכחות שלה ומאבד שליטה,
היא מושכת אותי, ומסקרנת אותי, וזאת הרגשה מדהימה!

כן נראה לי שאני מאוהב..

לא בכל יום אני מרגיש פתוח לכתוב את הרגשות והחוויות שלי, מהדרך החדשה שבחרתי/התפתחתי אליה.
אני קצת איטי, ולוקח לי מעט זמן לעכל ולהבין מה חוויתי, במיוחד בהתנסות מינית חדשה.
ועכשיו, אחרי שכל הרגשות על החוויה החדשה שקעו לי בלב, ואחרי שכל המחשבות הסתדרו לי בראש, כל מה שנשאר לי, זה חיוך גדול מרוח על הפנים.
כי רק המחשבה על הפעם הבאה מחרמנת אותי.
לא חשבתי שאהנה ככה, ואני שמח שנתפתחתי לחוויה המדהימה הזאת,
להיות צלע שלישית עם זוג, שרצה להיות איתי, כדי להגשים פנטזיות מאוד ספציפיות.

נהנתי מאוד
רוצה עוד..

תמיד הייתי ביישן מופנם ומתחשב, אף פעם לא היה לי צורך להחצין, להיות מסמר הערב או אפילו גבר אלפא, ואפילו אהבתי את זה.. להיות זה שבצד.
אבל השינוי שעובר עלי בחודשים האחרונים, גורם לי לרצות אחרת.
וזה קורה לבד, בצורה הכי טבעית שיש.
למשל התחלתי להיות פעיל ברשתות חברתיות, ולחשוף את עצמי.
כל פעם קצת.
את המנטליות שלי, את האישיות שלי, וגם את הגוף שלי.הביטחון גודל לאט לאט, ואני חושף יותר ויותר.
והאמת, זה מרגיש לי מצויין בשלב הזה של החיים.
אני לא רואה סיבה להיות נבוך מחשיפה יותר, להיפך אני מרגיש שאני רוצה להיחשף, שיקראו אותי, שישמעו אותי, ושיראו אותי.
וזה ממש לא רלוונטי מה יהיו התגובות, זה אני החדש, זה אני מעכשיו, תתמודדו או שתמשיכו הלאה.
אני הופך להיות גבר שעף על עצמו, שאוהב וגאה בעצמו, בגוף העירום שלו, ובמיניות שלו.
אני מרגיש בלתי מנוצח ממש כמו בגיל 16, רק בשל יותר, גדול וחזק יותר, עם אותה העדינות, ועם אותה הרגישות, רק עם היכולת לוסט אותה..
למי ולמה שחשוב באמת!

היית ילדה רעה
וזונה תמימה
עכשיו אישה אבל לא מתפשרת

אמרת תתלבש
אמרת יוצאים
חשבת שבלעדייך אין לו חיים

הלכת רחוק
נכנסת עמוק
ועכשיו את כבר מכורה לשמוק

אופס הלך
אופס נגמר
לא נורא, מקסימום תבכי גם מחר

כל הזכויות שמורות לי!

ולא זה לא עליך תרגעי..

אני מתחיל לגלות את הקסם בהתבגרות/הזדקנות.
המוח חושב אחרת,
מנעד הרגשות מרגיש יציב יותר,
כל מיני משקעים שסחבתי מהעבר מתפוגגים,
ואני מרשה לעצמי לחוות דברים, שמעולם לא חשבתי שאחווה.
חבר טוב שלי קרא לי פעם "סגפן", לא הסכמתי איתו, הסברתי לו ש.. "זה שאני לא אוהב להתפנק לא אומר שאני סגפן" עניתי לו בעקשנות סגפנית.
היום אני מבין למה הוא התכוון, מנעתי מעצמי המון הנאות וחוויות במהלך החיים.
וכך מנעתי מהגוף שלי ומהנפש שלי להתפתח.
וכשההבנה הזאת חילחלה, התחלתי לשנות דברים.
אני יודע שתהליך השינוי הזה לא קורה בלילה, אבל הוא כבר קורה, אני לומד להנות ממנו, ואני כבר קוטף את הפירות ממנו.
יש לי עוד דרך ארוכה, והמון שינויים ולעשות, אבל אני מרגיש שאני בדרך הנכונה.

תמיד הייתי "late bloomer",
אז אני לא ממהר, כי אם "הילד בן 30"
אז אני בסהכ נער בן 40, לא..?

חייזר בן 39, פעם ראשונה נרשם לאתרי הכרויות. מת מפחד, ואני לא יודע ממה!?! 

לא מבין איך אתם עושים זה בני תמותה מוזרים..

אני אוהב את הבוקר, היום קמתי באווירה פייסנית, ואני מתחיל להתחבר שוב לחיי הרווקות, הכל משתנה לי פתאום, הכל מרגיש גדול ופתוח יותר, הוודאות לגבי העתיד יציבה יותר, רגוע יותר כלכלית, אפילו הרצון להכיר אנשים חדשים התעורר (אני!?!?)
הפחד לאבד את מה שהיה, הפך להתרגשות ממה שהולך לבוא.
גם הגוף מרגיש שונה, פתאום מוצא עצמי יוצא להליכות בערב, ליד הנחל בבוקר עם קפה, מנגן שוב על הגיטרה, שר בווליום באוטו..
אז למה למרות כל תחושת החופש והשפע, אני עדיין לא מרגיש שאני מוכן לזוגיות?
למה לחשוב על מישהי חדשה, מרגיש לי כמו תחליף לישנה?

בנתיים אני עף על החיים..

כשזוג נפרד זה עצוב מאוד, זאת הייתה אהבה גדולה, כבר דיברנו על חתונה ואימצנו חתולה, והיא גם הייתה האהבה הראשונה שלי.
הלב שלי נשבר לרסיסים קטנים, שאין לי מושג מאיפה להתחיל לאסוף אותם. הגוף שלי עייף, אין לי תאבון, ורק מחשבות שליליות של בכיינות וקנאה מנסות להישתלט לי לראש, כדי להרגיע את הלב השבור.

אבל אין סיבה,
היא הייתה אישה מדהימה.
היא לימדה אותי על זוגיות, בית ומשפחתיות.
היא הפכה אותי לגבר שלם, ודאגה לי כל הזמן.
היא נתנה לי ביטחון ואהבה.
היא נתנה לי ערך לחיים.

אז אני לא כועס, לא מאוכזב, לא חושב שביזבזתי את הזמן שלי איתה, ואני לא אשכח אותה לעולם.
אני קצת פגוע ומאוד קשה לי להוציא אותה מהלב, אבל אני ילד גדול ואני אתגבר,
כי חלק מהכלים שמערכת היחסים הזאת נתנה לי, זה ביטחון, וערך עצמי.
וממניעים אגואיסטים בלבד, אני בוחר לקחת רק את הכלים הטובים ממערכת היחסים הזאת, כדי שיתרמו לי במסע החדש.
היום אני מבין, מגיע לה הרבה יותר ממה שיכולתי להעניק לה.
ואני מאחל לה רק אושר, הצלחה, ובריאות במסע החדש שלה.
אני יודע שהיא תהיה בסדר, כי היא אישה חזקה מאוד.
ושום חוייה שאחווה במסע החדש, לא תגרום לי לשכוח את מה שעברנו יחד.
אין בעולם שלנו אוצר מילים מספיק גדול, כדי לתאר כמה אהבתי אותה.

אז אני מודה לה על הכל, ומאחל לה את כל מה שאני מאחל לעצמי,
נחת, וחיים מלאים באהבה.

"It's hard to lose the chosen one" (sia)

הוא בא לי בלילות
אחרי שכל הרגשות הלכו לישון
אחרי שכיביתי אור אחרון
לפני שאני נרדם
להזכיר לי שאני לא בן אדם

אני לא צריך למכור את נשמתי
אני מרגיש אותו בתוכי
צובע הכל באדום
וסוחף אותי לתוך חלום

לוקח אותי למשכנו
מוכר לי את עולמו
אין עולם אחר יש עולם הבא
כנס שב ותרגע

אבל אני מרגיש אני יודע
זה רק אני,
שמשתגע..

לא להעתיק!

(:

אומרים שאני קשה,

אומרים שאני סנוב,

אומרים לי שאני לא מסוגל לאהוב,

אומרים שאני קר לב,

אומרים לי ''אתה לוחם לא מאהב'',

אומרים לי שאני לא מסוגל להתאהב,

אומרים שאני כישרוני אבל יש לי אופי פגום,

אומרים חבל כי יש לי פוטנציאל עצום,

אומרים לי שבלי שורשים אני לא שווה כלום.

ואני אומר..

תסבלו בשקט!