wildfire

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=75824&postid=597706

פוסט חשוב על טיפול אחרי

יום השנה החדשה  אני גורר אותה איתי ברחבי המסיבה סביב הקולר הקטן רצועה שמסתיימת בידי. 

הזבח שלי במצב המועדף עלי: סקרנות, חוסר אונים, ריגוש. חוסר הנוחות שלה היה ניכר ומענג.      

היינו במרחב אבל היינו אנחנו. העיניים שלה היו עמוקות, מלאות התמסרות, ואני חושב כל הערב כמה שהיא מופלאה.

התמסרות שלה, הרגש שלה, החיוך המדהים כל השנה הוא חבל הגורל העדיין שאני בוחר לכרוך בין שניינו.

כן קטנה שלי, גם כשעצוב לך, גם כשקשה. זמנים קשים נגמרים אנשים קשים נשארים. 

לפני כמה ימים הייה היום הולדת שלי בגילגול הזה

בעוד שלא חגגתי בטירוף

אהבתי מאוד את העוגה שהכנתי.

אני לא בשלן גדול אבל אני מרוצה מהתוצאה

https://s27.postimg.org/jccn5rgnn/cak1.jpg

תודו שזה מעורר תאבון :)

אני נהנה לשמוע את הקול שלך, את הגניחות שיוצאת ממך כאשר ההתרגשות ממלא אותך והאוויר בראות יוצא.

אני יודע כמה הקול שלי משגע אותך,  אני נהנה שאת מקללת אותי בצורה שמבהירה כמה את רוצה אותי כאן ועכשיו

"לא לגעת קטנה..."

אני סאדיסט ואני נהנה לחשוב, לשמוע , ולקרוא 

כמה קשה לך וכמה את צריכה אותי וכמה יום שני רחוק מידי

היא הייתה חייבת לדבר על אתנה

אזהרתי אותה בעבר, והיא המשיכה.

טעות!

ואל טעויות משלמים

אתמול היה יום נהדר, כמעט יפה כמו היום

הייה מאוד קר בחוץ

ישבנו מכורבלים, הבאתי את ידה לאחור והיא הסתכלה עלי עם צפייה

התיישבתי עליה מגיעה לאוזנה נושך קלות ואז עם חיוך קטן של נצחון וניצוץ באזנים לחשתי לה

"תתפללי"

היא הסתכלה עלי בכעס 

"אם אעשה זאת זה יהיה רק לאתנה"

השבתי לה בחיוך משועשע אף יותר

"בבקשה אז תתפללי, כמה היא תאהב לראות אותך ככה: פתוחה, חרמנית, ועם אל אחר?"

"אתה לא אל!"

"לא?"

"לא!"

"אז תתפללי"

כל מבט כועס שלה נתקל במבט מחויך וסדיסטי שלי 

היא ניסתה להתחמק כשנגמרו לה המילים

אבל היא הייתה עם ידיים מאחורה ונתונה למרותי

הרגשתי מה היא רוצה, כמה היא צריכה, הרגשתי את ההתרגשות

התקרבתי המבט שלי נגע ,נתן , אבל לא מספיק

"אני אספור מעשר עד אחד"

ובכל מספר נתתי לה דוגמית, חתיכה מן המגע שהיא רוצה

אבל לא הכול, ולא מספיק, זה היה רמז למה יכול להיות

הדבר היפה שאם הייתי מגיע לאחד לא היה קורה כלום

המגע היה נפסק אבל זהו.

השאלה הייה מה היא הייתה יותר צריכה

להחזיק את עצמה, להתאפק או להכנע , להשתוקק, לדבר.

"הו לוקי, אתה" מילות נענקו ממנה בגסות כאשר חנקתי את גרונה במבט כועס 

עיניי מסתכלות עמוק לתוך עינייה לתוך נשמתה "כנות, קטנטונת רק כנות"

היא ניסתה את המסכה, המסכה הזו הייתה ההגנה הכי גדולה של הפחד והמסכה הייתה ציניות ולא נתתי לה כוח איתה יותר

ואז זה קרה, כל גופה החל לרעוד, מבטה השתנה 

גלויה ממסכות, חשופה , עירומה בכול ניים בנשמתה

מבטה קבועה אלי ושפתייה רועדות
"הו לוקי, אל חכם, אל אכזר, אל סדיסט, האל שלי.

אני שמה את עצמי קורבן בפנייך.

אני נותנת לך אותי גוף,מוח,לב ונפש"

הסתכלתי עליה על ההתמסרות חסרת הגבולות.

יופי המראה הזה שיגע אותי הזכיר לי, למה אני אוהב אותה כל כך

"ואיזו נפש זו, אם לא אחת הנאמנה!

ואיזה לב זה אם לא אחד המחסיר פעימה מול אהבה וממשיך!

ואיזה מוח זה אם לא המתבונן לעומק

ואיזה גוף זה אם לא אחד המשתוקק אלי!

זהו זבח ראוי, אני מקבל את הקורבן שלך

זה מוקדש לי, את מקודשת על ידי

את שייכת לי!"

ואז נתתי לה את כל אשר רצתה ממני

הרקדתי את גופה, ונעתי למקצבה

ובריקוד הזה היינו אחד, והיינו שלמים

זה לא היה מתוכנן, סבבנו באותו מעגל חברתי הכרנו כמה אנשים מושתפים, אבל לא הכרנו אחד את השני.

יכלנו לנצח לחיות במצבים מקבילים בלי לדעת, בלי להכיר.

אבל איכשהו חוטי הגורל חצו אחד את השני, ולאחר מספר שנים של קשר לאותם אנשים נפגשנו במסיבה של אחד מאותם מכרים משותפים.

אני זוכר שפעם ראשונה שראיתי אותך, והרגשתי כמה את יפה.

אני אומר הרגשתי כי אני לא מדבר רק על המראה הפיזי.

יש לך נפש יפה יקירה את מחוספספת מהעולם, אבל עדיין נותרה בך עדינות מתחשבת מדהימה.

היופי שלך חדר כבר אז.

ידעתי שאת נשלטת, לא דברנו על זה אבל ידעתי.

שפת גוף , הדרך שבה התיישבת, החיוך המעט מבויש.

הזכרת לי בהרבה את הנשלט שהיה לי.

זו מחשבה מעניינת היות שבהרבה דברים אתם כל כך שונים.

ידעתי שאת נשלטת, אבל גם ידעתי שאין לי סיכוי

לא ניסתי.

היית אחרי גירושים

ראו שכואב לך

ואני לא בגוף המתאים

ובכול זאת הלכנו לישון בספה הגדולה

ואני אחזתי בך.

החזקתי אותך בעדינות, והרגשתי כמה שאת צריכה שאיחזו בך חזק.

שיחבקו אותך קרוב ללב.

שיגנו עליך מכול התלאות שאת מצליחה לעבור לבד, אבל המחיר כל כך כבד.

הייתי שם וחיבקתי אותך חזק יותר ויותר, כל פעם מרגיש כמה זה טוב לך.

כמה את צריכה את זה.

היום אני יודע שבגלל הלילה הזה, החיבוק הזה, ההגנה הזו.

התאהבת בי, ראית רוחנית כמה אני מסוגל לתת.

וזו למרות שכול אותו לילה לא אמרתי מילה אחת.

בבוקר הרגשנו שהיה נעים אבל לא דברנו על זה

אולי שניינו היינו צריכים זמן לעכל.

אז הנה סוד,

אני חבקתי אותך כל כך חזק

גם כי היית צריכה את זה מתחת לכל המסכות

וגם כי ידעתי שיש לי מה לתת, מה להגן

וכי התת מודע שלי ידע כמה עמוק אני יוכל לאהוב.

את יפהפיה

ואני לוקי

אני ראיתי אותך ורציתי.

טרפתי את כל מה שאת יודעת על חייך

ושניתי אותם לנצח , כמו שרק תעלולן יכול.

1. Truth: Be real. Be true to yourself as much as you are to others. Don’t apologize for who you are.
2. Humor: Learn to find the humor in all things, especially in yourself. This is how we learn not to be self-righteous assholes.
3. Humility: If you need to tie your balls to a goat to get shit done, suck it up buttercup.
4. Cunning:Try to think outside the box. Don’t make a mess so big that you can’t think your way out of it.
5. Transformation:Don’t be afraid of change, because that’s how we grow. Don’t be afraid of self-examination and listen to constructive criticism.
6. Creativity:Create awesome stuff. Try new things out. If you don’t like it, blow it up and try again.
7. Accountability:You are the only one in charge of your own destiny, your own life, and your own actions. Own your shit.
8. Empathy:Try to see things from more than one perspective. Walk a mile in someone else’s shoes before you pass judgment.
9. Experimentation: A mistake is only a mistake if you do it twice. Until then, everything is an experiment.

taken from
http://polytheist.com/orgrandr-lokean/2015/01/08/what-is-a-lokean/