באשר אלך תלכי

אני מביט בשטף הדם הצבעוני כל כך והגדול כל כך שמתפשט על החזה שלך, רואה את הוריד הכחול המוביל את הדם אל הנקודה בה חדרה לתוכך המחט ושינתה את כיוון זרימת הדם מתנועה משעממת במסלול הורידים אל מתחת לעורך ויצרה על גופך אגם של דם המורכב מעיגולים צבעוניים - צהוב, כחול, אפור, סגול ושחור, צבעים שאת חלקם קיוויתי למצוא משוחים יפה על ציפורני ידייך כפי שהבטחת טרם בואי. מביט ומחייך.
אני מביט בתמונות הדם המטפטף לאורך החזה, הבטן, הירכיים ומתקבץ לשלולית דם ליד כפות רגליך ונזכר במפגש הכל כך עוצמתי הזה שהחל בספייס, המשיך בארבע מחטים בשדייך המדממים, בכמות אורגזמות ראויה לקנאה והסתיים בספייס ובציפייה למפגש הבא.
אני לא אומר לך את זה הרבה אבל את ראויה לכל הערכה. את גיבורה. את מרשימה. את יפה. את מיוחדת. זהו. אל תעופי על עצמך כי הנחיתה תהיה כואבת...