לשכב על המיטה
ולחכות ללשונה
שתפענח קודים של חרמנות..
לשכב על המיטה
ולחכות ללשונה
שתפענח קודים של חרמנות..
זזורחת מהתחת והכוכבים מאוננים...
"כמה בלגן עושה ישבן מלכותי אחד קטן?
לכמה הוא מעמיד וגורם לכאבי אשכים?
זהו סופם של כל אלה שנמשכים ללא גבול,
תוקעים את ראשם בין רגליה
ונמסים מגופה ומפניה...
She is the qeen of the dark,
She never stops
To say
Now its your time to pray
Because she is an hongrey qeen,
Who wants to eat what she have find and seen
They come to her like flyes
They dont open there eyes
Until she finish
Thats how she survived
To the desert, she arrived, came
To find her food
She likes to smash them and lick their tasty blood, good...."
"גם היא גומרת,
שום שארית לא נשארת..
שהרי הוא בולע הכל, כלום לא משאיר,
ללקק למלכה!
כולם מתרגשים..
ללקק,
והיא תתרפק,
בסוף היא תפרק,
את לשונו ותרכיב מחדש,
ככה טוב עליה המרגש.."
"מה תרצה הוד מלכותך ממלכת הדרום?
שואלת היא אותו פתאום
הוד רוממותך המלכה, האחת שמניילנת והופכת נשלטים לשטיח לדריכה....
ארצה בך. בגופך הקטן. החם. ארצה להניח את הכתר שלי בצד, ואם תעשי כמוני, זה יהיה נחמד..
ומלכת הדרום, מלכת הבערה והחום המדברי,
לוקחת אותו אליה, באופן טבעי,
נושכת בעדינות את צווארו, אינה קושרת או מצליפה
רק פותחת רגליה ואת שפתיה נושכת בחוזקה, יש בה סערה שיכולה להעיף נמל,
משגל.
האאאאא
היא גונחת בין ידיו הגדולות..משמיעה אנחות..
שניהם בלי התואר, בלי הכתר,
מזדיינים בטירוף ובלי סתר"
"עכשיו!
לא לתת לה לחכות
זה שווה כפול הצלפות.
ברור?
איפה הלשון שלו בכל הסיפור?"
"כשעולה הדם לראש
זה מובן
שהיא הולכת להחזיר לעצמה
את הדם שעלה
נשלט כבר מחכה
שאת גופו תשנה..
מובן
שהוא יהיה קרבן"
"החלה. אסור לקטוף. עד שהיא תתקוף".
"את מילתו האחרונה
איפה העבד שצריך לענג את המלכה?"