אספן הנשמות

אחד החלומות
שלא אזכה
לראותם בחיי
הוא להיות נוכח
 בלוויה שלי
יכול להיות שוס
לקבור את עצמי
אבל מצד שני
הנשמה שלי
מתה

אז אולי זה נחשב 

הבדידות 

זו הסכין הכי חדה שאני מכיר 

מזל או חבל 

שלא נולדתי אישה 

מה אתם אומרים 

עבר נגמר 

אפשר לחטוא עוד שנה 

אפשר לצחצח חרבות ולהשחיז סכינים 

אפשר להכין את החבלים 

אפשר לעשות הכול

לבגוד לחמוד לנאוף להכות לקשור לבעול להתעלל להרע ..... 

בעצם 

כלום לא השתנה 

מה נשתנה הלילה הזה

מכל הלילות

הבוקר זרחה השמש

ולא עמדתי במשימה

מתי תהיה הפעם הבאה?

האדרנלין גואה

וההתרגשות מפילה

מטשטשת את הגבולות

שהאבולוציה קבעה

האם לקחת את ים המשאלות

אמרה בבדיחה

ואותי הורידה שאולה

בתור בובה

נשענתי על עץ

 יכולתי לשמוע את דפיקות ליבי

 רצתי כמה ק"מ על שהגעתי ליער האפל

 היער המוכר

 הריח החזק של הטחב גרם לי סחרחורת קלה

 הסתכלתי על בגדי המוכתמים בדם וחייכתי לעצמי

 היא לא ידעה

 היא לא הבינה שהייתי מכושף

 נתתי לה לנעוץ את ניביה בחזי וכמעט הרגשתי את כדוריות הדם הכחולות שלי מחסלות את האדומות שלה

 נשענתי על העץ וכאבתי בקול חזק

השעה היתה הרבה אחרי חצות

מרחוק שמעתי אותה

 היא כנראה התעוררה

 והבינה שאני קורא לה

 הבינה שהיא צריכה להביא לי את שלל הצייד

 היא הבינה שהיא צריכה להיות  לרגליי

 שנינו אלפות

 שנינו חזקים קשוחים וביחד העולם ידמם

 ספרתי צעדים וניגשתי לעץ חלול

 הוצאתי מתוכו סכין מגואלת ועצם ירך

 נגסתי בעצם בעצבנות

 עצמות מרגיעות אותי

 נשכבתי בתנוחת עובר וחיכיתי לה שתבוא

אני רעב אני רוצה אותה

עכשיו

המחשבותהמטורפותהאלושכלהזמןחוזרותמתפתלותוגורמותליפרפוריםבלבגוזרותאותולחתיכותקטנותומדממותלאמניחותליבלילהוביוםלויכולתילהיעלממהעולםולחזורבתוראבןללארגשותללאכאביםללאמחויבותללאאחריותללאצפיהשהדברהגרועמכליקרהאיןליאוויראיןלימשמעותורקלפעמיםהיצרהרעמשתלתעליומנסהלהאיראתדרכיהאפלהובתורהאורהשחוראנימנסהלהתחמקממנוכימודעאנילסכנותולחשקיםשהואמביאליולאלימותאשרמצויהביבחלומותאשרהופכיםלסיוטיםשלישמגיעיםכללילהבזמןהאחרוןשבתשלום
  

למה אתם לא רואים שאני גבר גבר

שביר

עטוף בסרט נייר דביק

 ישבתי ברכב מכווץ.
 כולי דרוך למשימה
 הלילה היה חשוך והירח לא נראה.
 כאילו ידע.
 שהחיים תלויים באורו הלבנבן
  לפתע ניתן האות ,פרקנו מהרכב במהירות,
 והתחלנו לצעוד כמאה קטנות
 עד שהגענו לבית הירוק.
 התמקמנו כמו עדר זאבים בהיקף הבית וחיכינו שתצאי
 לא עבר זמן רב והדלת הראשית נפתחה וקרן אור האירה את אפלולית הרחוב,
 זינקתי במהירות והצמדתי אותך לקיר כשאני מצמיד את הסקורפיו שלי לגרונך,
 טיפות מעטות של דם אדום טיפטפו ונגרו לכיוון חזך.
לא השמעת קול.
  התבוננת בי במבט חודר ועינייך השחורות כאילו מנסות לפענח את שהיה.
 רכב התקרב לאט ללא אורות 
 העמסנו אותך כבולה לתא המטען.
 הנסיעה החוצה היתה שקטה ומהירה
 את האוויר היה אפשר לחתוך בסכין
 ידענו שרק כשנגיע למחסה  נהיה בטוחים.
 כשהגענו למקום מבטחים
 פשטתי את בגדי ונכנסתי להתקלח
 המים הרותחים צרבו את בשרי וסחטו ממני קולות כאב ועונג.
 כשירדתי במדרגות  ,שמעתי אותך נאנקת ונאבקת בכבלייך.
 
ידעת מה התוכניות.
גופך הלבן היה שרוע על בימת בטון.
 הסתכלתי בהתמכרות ליופיו המרהיב,שדייך הנעריות ופטמותייך הזקורות גרמו לי להשמיע אנחת תענוג.
 התקרבתי.
  העברתי את מבטי הסדיסטי על גופך,התעכבתי קלות על משולש האהבה שלך.
 ופתאום הצטמררתי
 שוב את גורמת לי לצאת מאיפוס.
 הוצאתי מצבר וחיברתי את הקטבים לאצבעות רגלייך

הענקתי לך מעט זרם
התענגתי כשראיתי אותך מתעוותת בכאב
השקט היה כבד
 לחשתי לך ברכות לתנוך אוזנך
 אם לא תהיי שלי
 לא תהיי בכלל
 ליבי החל לפעום בחוזקה
חתכתי את כף ידי ונתתי לטיפות הדם הטרי לטפטף לתוך פיך.
 חשתי בצמרמורת שלך וראיתי כיצד את מעבירה את לשונך על שפתותייך הסדוקות בציפיה לעוד.
 נתתי לך עוד כמה רגעים מעצמי ואחרכך ראיתיך עוצמת עיניים בעירפול חושים.
ישבתי על כיסא
 מולך,מנסה להכנס לתוך מחשבותייך האפלות, מנסה להיות חלק מהם.
להבין.

איך להרוג את המפלצת שבך

אהבה 

היא לא יותר מאשר מעשיה