אספן הנשמות

אני כל הזמן עסוק בלדכא את היצר הרע
 מעיייייייייף מאוד
ומתסכל

אני כל כך מתגעגע לריח הגשם
הוא מזכיר לי נשכחות
קולות הנפץ של העצים הנשרפים באח
את השוקו החמים שהכנת לי
ואפילו את רגלייך הקרות מנסות לגנוב לי את הפוך
אז למה אני כבר לא מריח
איפה הגשם

שנינו מעיירה קטנה בצפון
ראיתי אותך במקום העבודה שלך
הגשת לי קפה
נידנדת את ישבנך הקטן וכשהתכופפת להרים את הכפית שנפלה קלטתי בזוית העין שהתבוננת בי
מחייכת כולך
ואני שתיתי קפה עם הבוס שלך

אתמול חיכיתי מתחת לבניין המשרדים
מצפה לראותך מסיימת את העבודה
 החשכה ירדה ואני התמקמתי בפינת הרחוב
 ישבתי על גדר אבן  והדלקתי את המקטרת שלי
לפתע הרגשתי על עורפי מגע חלוש
הרמתי את מרפקי וחבטתי לאחור בחוזקה
והסתובבתי
ראיתי אותך שוכבת על המדרכה כשדם יורד משפתייך 
מלמלתי דברי התנצלות חצי לעצמי בנסיון כושל להקימך על רגלייך ומיד קפצתי לקיוסק צמוד וחזרתי עם בקבוקון של  מים
לקח לך די הרבה זמן להתאושש
סורי אמרת לי ושקעת בזרועותי

ידעתי ישר שאת ונילית
כאב אינו הצד החזק שלך
הזמנתי מונית והדרך לביתך היתה קצרה
נשאתי אותך בזרועותי לקומה העליונה
ושם חיכתה לי הפתעה נעימה
כשפתחתי את הדלת ראיתי
תאומה
ירדנה אמרת לפני ששאלתי 

לבשת חלוק סטן כחול

והתבוננת במבט מודאג
לרגע קט הייתי מופתע
אבל (חחח) רק לרגע קט
השכבנו את נועה במיטה ונכנסנו למטבח
מה אתה שותה שאלת אותי

אני מוזגת יין לעצמי ולך?

תודה אשתה וודקה  עניתי
 התבוננתי כיצד את מוזגת לי את כוס הוודקה לבושה בחלוק הסאטן הכחול כשפטמתך הורודה  מציצה בן הקפלים
השתנקתי
ניצלתי את הרגע ובאתי מאחוריך  מצמיד את גופי לגבך ומנשק את צווארך
אט אט השפלתי את את חלוקך מעבר לכתפך
 ואת זזת  באי נוחות
 הסתובבת  אלי והצמדת את שפתיך לשפתיי
  חפנתיי את שדך הלבן וצבטתי את הפטמה הורדרדה
 הרגשתי כיצד את  מרפה את שריריך והתחלת  לנוע בקצב איטי
 אני חייב לציין שהופתעתי
התכופפת  לכוון מכנסי ובזריזות הוצאת את אברי אשר התחיל לקבל ישות משלו

שאבת  את אברי הזקור לתוך פיך ובתנועות אטיות  התחלת  לענג אותי
תפסתי בשערותיך והטחתי אותך על הריצפה
כלבה אמרתי בשקט 

בואי לחדר של אחותך
גררתי אותך על הריצפה וכשאת מתפתלת אך לא מוציאה הגה
נועה ישנה
הפשטנו אותה וקשרנו אותה בעדינות שלא תתעורר ואז סימנתי לכלבה שתתחיל ללקק את הכוס המגולח של אחותה
אוישששש איך שהזין שלי היה קשה כסלע עמד זקור מכאב
 באתי מאחוריה והפלקתי  לישבנה
ללא אזהרה נוספת נכנסתי  לישבנה בכוח
והיא צרחה  בכאב
כמובן  נועה התעוררה
האמת לא זכור לי ההמשך
אולי אשם בקבוק הוודקה
אולי הסטרואידים
ואולי שניהם
רק זכור לי שבבוקר מצאתי את עצמי על חוף הים
ערום מלא חתכים
לידי סכין מגואלת
ושקית נילון
ובתוך השקית מצאתי כף יד

חשתי אי שקט מסויים

ריח חמצמץ של זיעה היה באוויר, למרות שהשעה היתה מאוחרת ,שוטטתי ביער הקרח  הגדול .
חיפשתי גרגוילים ירוקים ,דמם היה טוב לכל הפצעים שלי.
ליקקתי את פצעיי ונזכרתי בך בתועבה כיצד נעצת בי את הפגיון המוכסף.
לפתע שמעתי יללת גורת אדם מקפיאה.
כרעתי והקשבתי .
הרחתי ריח של פחד באוויר,וחושיי נדרכו.
ציפורניי החדות חפנו קצת אדמה אשר בעזרתה זיהיתי את כיוון הרוח.
הרחתי דם .
הייתי שוב חיית פרא
חושי נדרכו.
התאווה לבשר צייד
לבשר אדם הלכה וקרמה בי עור וגידים.
אך לפתע הכה בי הברק.
הריח היה מוכר
הריח שלך
ליבי התחיל לפעום ורידיי ועורקיי עבדו שעות נוספות

האדרנלין שבי הגיע לשיאים.
התחלתי בריצה קלילה מחפש את מקור הריח
ושם היית.
שוכבת עם שק על הראש קפואה.
התקרבתי אלייך וזעקתי לנקמה
אך היער היה ריק .
 ליטפתי אותך ברכות  והרמתי אותך בידיי החסונות  .
המסע למערה  היה קצר.
ושם השכבתי אותך על ערמת עלים ופתחתי את ספר השאול .
 ידעתי שנשמה של שמאנית  זקוקה לחניטה.
מעניין כמה נשמות נשארו לך חשבתי בליבי. 
עטפתי אותך בקרעים מבגדיי וטפטפתי דם מדמי לתוך פיך הקפוא. 
קראתי לשמש השחורה ולכוחות האופל.
השמיים התקדרו וגשם זלעפות החל לרדת .
לפתע בזוית עיני הבחנתי בתנועה קטנה ברגלך.
שאגתי לתוך סבך היער השחור כדי שכל חיות האדם ידעו
התחיל המצוד
הסכינים שויפו  

התבוננתי במראה
 היה זה עוד יום מעייף
 ראיתי את עיניי האדומות מעייפות והתלבטתי מה לעשות.
 זה זמן ארוך  שאינני יוצא לצייד,
 טרוף החושים מחוץ למערה גורם לי ערעור נפש.
 אך התאווה לבשר הטרי, לצווחות האימה להרגשת העוצמה בלהכניע אותך, גורם לי לרצות לצאת לשטח
 אני מחפש אותך !!!
 בחשש ובעורמה.
אני יודע אותך כמו מראתי
למרות שלא מצאתי אותך עדיין ולא ראיתיך אלה בסיוטיי
יום יבוא ואתלוש את בשרך מעצמותייך
אלקק את גופך מכף רגל ועד ראש
אנעץ את סכיניי בירכייך
ואחרוט את שמי על גבך
איפה את שפחתי מלכתי
אני פה אדונך עבדך
אתן לך תפוח מורעל
ותאוות הבשרים שלנו תתבוסס בדם היצרים האפלים.
איפה את עלמה שחורה.
אינני מוצא את מקום מחבואך
בואי 

אמא עצוב לי

 אני מתגעגע אלייך

 לא זכיתי

 שתכסי אותי בלילה קר

 למבטי הקנאה בחברה החדשה 

 לאוכל החם כשהיתי חוזר מאובק ללא שינה

 לחיבוק המפנק

 למבטי הגאווה

 לטלפון כשאני חולה

רק זכיתי לכסות אותך.

 בפעם האחרונה

מרלין האהוב

תמיד עושה לי שמח בלב 

נסעתי לי בוואן עייף אחרי יום עבודה ברקע ארוסמית נגנו בלהט איזו בלדה על אהבה

פתאום נעתקה נשמתי 

ראיתי אותה ליד דוכן הגלידה

 נערה יפה לבושה בגינס צמוד והחזה הנערי כמו מתריס אלי ?עצור?

 בלמתי לאיטי ועצרתי לידה 

מבטינו הצטלבו וללא מילים היא נצמדה לדלת הרכב ובאטיות ליקקה את הגלידה הנוטפת

 לאן אתה מגיע? שאלה!

 לאן שתרצי עניתי.

 היא עלתה בקפיצה לוואן ואמרה לזבוטינסקי.

 ידי הפכו כבדות ובמהלך הנסיעה עיניי פזלו לכיוון רגליה .

 הנסיעה היתה קצרה כחמש דקות וכשהיא ירדה מהרכב היא לקחה לי את הקלטת

 לא מצאתי את המילים הנכונות.

סיגל כך קוראים לי אמרה . מתאים לך לעלות לקפה?

 ליבי דפק בחוזקה אמרתי לעצמי היא מעוניינת !!!

עלינו קומה בחצי גישוש ,האור היה מקולקל .ונכנסנו הביתה

 אביה ישב בסלון ראה משחק כדורגל ורטן משהוא לעברה

 אל תשים לב אמרה והובילה אותי לחדרה

ישבתי על המיטה והבטתי סביב

הלכתי להתקלח אמרה תשמע בנתיים את הקלטת 

והגניבה לי נשיקה באוויר

חדרה היה קר ופשוט

על הקיר היה שעון מעצבן שמעתי את תקתוקו בתוך ראשי

ספרתי את השניות 

לפתע סיגל נכנסה 

לבושה חלוק כחול ונעמדה מולי 

מטר חמישים שער שחור עיניים חומות ואף קטן 

היא החליקה את קצוות החלוק לצדדים ומולי הזדקרו שני פטמות מדהימות בטן שטוחה ושער ערווה מגולח 

יכלתי לחתוך את האוויר בסכין

סיגל התקרבה לכיוון רגלי וכמו בעל חיים מיוחם התישבה וחיככה את מבושיה על ברכי תופסת את צווארי בציפורניה ומנשקת אותי בפראות

הרגשתי את נוזלי גופה ניגרים עלי 

ברקע נשמע כחכוך גרונו של אביה

קמתי באטיות והצמדתי אותה לשולחן הכתיבה כשאני תופס בכוח את משולש האוהבים שלה

 והיא נאנקת ונלחמת בפראות

 היצרים החייתיים פרצו מאיתנו ובמשך חמש דקות תמימות נאבקנו על השולחן 

הרגשתי את ציפורניה נכנסים לתוך גבי  כאשר אני נושך את פטמותיה ואצבעותיי משוטטות בכל חור אפשרי 

ורק כניסתו של אביה גרמה לי 

לחזור למציאות

 אביה התקרב בתנועה מאיימת אלי  ואני ברפלקס חייתי הסתובבתי לעברו כשאברי זקור וידי החליקה לעבר גרונו

 לא עצרתי עד ששמעתי את קולה הבוכה של סיגל.

הסתכלתי סביב וראיתי אותה יושבת על הריצפה .

מיללת בכאב על אובדנה 

מה אני עושה חשבתי

התנפלתי עליה  ,מלפף את ידיי סביב גרונה ובתנועה מהירה סובבתי את צווארה

נישמע קנק והרגשתי את גופה,נשמט מתוך ידיי

לבשתי את בגדי הלכתי למטבח והכנתי לי כריך עם פסטמה וחרדל

 בדרך החוצה הפכתי קצת את הבית ,ולקחתי את הוידאו.

 שהדבילים יחשבו  שהיה שוד

 ברקע ארוסמיט צרחו 

כאשר אני הולך בגיא צלמוות
אפילו את בטוחה שאוכל להנצל
אבל אני יודע
שהדרך מובילה לכוון אחד
והדרך חזרה התמוגגה עם השנים
טיפש כולם אומרים לי
אבל הם לא יודעים
שנפשי אבדה לה
והיום כבר אין תרוצים
דם ודמעות עצמות זרוקות
ערפל מתפוגג
ואני רוצה להיות לבד
חולם והזמן חולף
כי זה שלי

סכין נוטפת דם.סכין דקה חדה מטפטפת על רגליי.עומד אני בקרן הרחוב .צופה מחכה .....מריח את הפחד.

מריח איך המוות מתקרב .

מרחף לו על המדרכה בגובה מטר.מסתכל בעיניים ריקניות.על גופך המפרפר.כיצד הדם השחור מתרוקן אט אט.מחור קטן ולא מובן.עומד כועס.מאוכזב .שערותי סומרות .שריריי נוקשים.גופי רוטט.מגיע לה ?חושב .....אולי לא ?אולי זה חלום?אולי אני יושב עכשיו בבית קולנוע זול רואה ואינו נראה.מדליק סיגריה וחושב,מה יהיה הסוף ,מה אני רוצה. מסתכל אני על מכנסיי.רואה את הכתם מתפשט.חושב אולי מאוחר מידי?הסרט כבר נגמר.אוהב אני אותן מדממות .אוהב אותן נלחמות.כבר מבולבל, רעב אני לקצת בשר. יודע יודע זה אני.במה  מלאה נשמתי?

לשרותכם.מחכה ומצפה .לקריאת הכאב הבאה .לחדר מדרגות, לפינת הרחוב.לכל חלומותיכם השחורים ביותר .אני אהיה שותף ללא רצונכם אני אנשוף לכם על עורפכם.ואגביר את פעימות ליבכם.