אספן הנשמות

אני לא יכול להגיד לך כמה אני אוהב אותך
אני לא מתבייש בזה
אבל את מטרפת אותי
זה בסדר
אני אוהב אותך כפי שאת
אבל
האם אהבת משהוא כל כך
שאת לא יכולה להפסיק לחשוב עליו
לא יהיה לך עוד הזדמנות איתי
אני יודע שאמרתי דברים
שלא אהבת
דברים שנשמעו רע
אבל זה אני
אל תסתכלי לי בעיניים
שלא אשרוף אותך
זה בסדר כי אני אוהב אותך
אני ממש אוהב את הדרך שאת מניעה את גופך
רק אל תעמדי שם
ותסתכלי עלי במבטך העצוב
אבל אני לא יכול להגיד לך איך אני מרגיש
אני לא יכול לבטא
רק כעס זורם לי בעורקיי
אני מנסה ולא יודע
וזה לא בסדר
כי אני שומע אותך בוכה מתחת לשמיכה
וזה עושה לי רע
אבל אל תעמדי סתם
אני אוהב לראות איך את מניעה את גופך
אולי היחסים שלנו
לא מטורפים כמו שזה נראה
ישנם אחרים
שגם סובלים באהבה
והסוף נראה לי כמו ההתחלה
עם הרבה הרבה דממה
גם הציפיה
למשהו אחר ילדה
משהו אחר
ילדה  

עוד יתומים זועקים לשמיים
עוד אישה מבכה את בעלה
עוד אמא של ילד בוכה
נפחה פתאום את  נשמתה
עוד קברים טריים נחפרים לא בסתר
עוד שמות של חללים זה לא בסדר
עוד מעשי גבורה נרשמו ביומן
עוד מבטים מזוגגים הצטלבו די מזמן
מלאך המוות שלי היום עבד די קשה
מתי הוא יבוא לפה הנה אני מחכה
לא יודע מה אלוהים מצפה ממני לעשות
להפסיק להלחם להפסיק לקוות
יהי זכרם ברוך כך נכתב בדמם
עוצם אני עין אך לא נרדם
מחר אני חוזר לאש כי לא נדם
אולי מחר יבקרני מלאך המוות שם

פעם למטה פעם למעלה 

איך מסבירים את קופסת הנובלס שגמרתי החודש 

ואני לא מעשן 

תיקון
מה הוא אומר
גלגול נשמות
מה הוא אומר

כבר הייתי צריך 

להעלם 

נשמתי עמוקות.
הנה אני פה ,יושב במכונית ומחכה,
ידעתי היכן היא עובדת והגעתי חצי שעה לפני הסגירה.
התבוננתי במבנה הגדול ,המכוער ולא הבנתי איך את ילדתי הקטנה ,נבלעת כל יום בפיתחו של מפלצת בטון זו.
יצאתי מרכבי ונכנסתי לבית הקפה הקטן העברתי מבט בעצבות ויכלתי לדמיין אותך יושבת מולו
יושבת שבעת רצון מעצמך
יושבת ומתכננת את המהלך הבא ,את המשתה הפרטי שלך כך אני קורא לו.
והוא כמו אייל מובל לטבח אינו יודע לאן הוא נכנס.
לפתע קלטתי אותך בזוית עיני בקצה הרחוב יוצאת על עקבייך לבושה בגינס הצמוד .
הנחתי את כוס הויסקי על המושב והתחלתי לעקוב אחרייך.
ליבי התחיל לדפוק בחוזקה הרגשתי את פרץ האדרנלין כשעליתי בחופזה בגרם המדרגות
ידי באינסטינקט נשלחה לעבר מכנסי ושלפה אקדח.
ידעתי שיש לי חלון הזדמנויות קצר להכנס.
ידעתי כשאת נכנסת לביתך את מניחה את תיקך בכניסה וממנו חששתי.
ראיתי אותך כבר שולפת את התער מהתיק וגופי הצטמרר .
עמדתי מול דלתך נושם נשימה עמוקה ודופק בקצרה.
מי שם שאלת?
פיצה ,משלוח ,הבאתי ואינני מוצא את המשפחה.
לפתע הדלת נפתחה ועמדת מולי עטופה כולך בחלוק לבן ,התבוננת בי
וכהרף עין הבנת לאיזו מלכודת נכנסת.
ניסית לטרוק את דלתך ,אך רגלי היתה שם בזמן ,ובתנועה מהירה קת אקדחי התנפץ על מצחך.
נפלת לרגע לאחור אך בכוחות אחרונים ניסית לזחול לעבר תיקך
אני כבר הייתי שם .
אזקתי אותך כשידך לאחור ושלפתי את סכיני.
חתכתי את חלוקך וחשפתי עור לבן בוהק שאפילו אותי הפתיע .
התבוננתי בפטמותייך הוורודות ודמעה זלגה מעיני.
קמתי ממך מרוצה והלכתי למטבח .
חיפשתי אלכהול משקה להרגיע את עצביי.
אחרי שעה קלה שמעתי רשרוש ,ראיתי אותך ערה מתפתלת ומנסה להשתחרר.
התקרבתי אלייך וישבתי על בטנך,הרגשתי איך התכווצת כמו חייה ,מפוחדת כששלפתי את הסכין.
שמתי לב שליקקת את שפתייך הסדוקות בצימאון.
צמאה שאלתי ?
התגריתי בך ונהנתי מכל רגע.
לקחתי את סכיני וחתכתי חתך קטן אך עמוק בידי ומיד כשראיתי את טיפות הדם מופיעות
העברתי את ידי מול פיך .
צחקתי כשנפתחו לך העיניים בפליאה אך את ליקקת את הטיפות בתאווה,הרגשתי איך גופך המכווץ משתחרר אט אט.
הורדתי את תחתונייך והסתכלתי .
היית בנויה כמו אלילה ,ירכייך מעוגלות, חזך מלא ושער ערוותך מקוצר.
פתחתי את רגלייך וגהרתי מעלייך,מרגיש את טעם הניצחון.
מרגיש שלקחתי ממך את גופך, מרגיש אותך נלחמת באברי אשר מבקע אותך כמו ספינה בים הקרח הגדול.
ברקע אני שומע את ויולדי לא זיהיתי את התזמורת
אבל זה לא היה אכפת לי.
שכבתי לידך וידי מטפטפת טיפות דם לתוך פיך.
נשמתי עמוקות וחשבתי לעצמי זו מלכה.

הצינה של הבוקר העירה אותי 

הראש התפוצץ ממחשבות 

שקית הניילון הסגירה אותי 

הלב דימם 

הבטן מתהפכת והגרון ניחר 

יודע שאת שם 

יודע שעל בשרך אתענג 

יודע שאת מצפה 

לקבל בחזרה

את כף ידך 

מחכה לך

שכבתי לי בחושך, שומע את הלמות ליבך.

 מנסה לשחרר את אצבעותי.

 התנוחה אשר הייתי בה שעות גרמה לי לעקצוצים בכל גופי.

 הקשבתי לקולות הצחקוק שלך, 

 קולות תאווה ושמחה על הסעודה שאת מתכננת

 וחושי התחדדו.

 שלפתי מתחת ללשוני סכין גילוח קטנה, למדתי את הטריק הזה בכלא.

 אוף כמה שהייתי רוצה לחזור ברגע הזה לתא האפל.

 הרחתי את האוויר ניסיתי לחוש היכן את, תארתי לעצמי שאת באיזו פינה מקיזה את דמו של איזה כלבלב.

 זעה קרה כיסתה את מיצחי,הבנתי שאת שומרת אותי בתור הקינוח.

 אט אט בניעות קטנות התחלתי לחתוך את סבח הקורים ,מתפלל. 

 אחר שעה ארוכה הייתי חופשי אך עדיין גופי היה מאובן עקב תנוחת הקורבן.

 ואז ראיתי אותך 

 עכבישה לבנה יפיפיה מביטה אלי בשמונת עינייך

נדהמת ולא מבינה,כיצד נחלצתי ממלכודת המוות שלך .

נעת אלי בזריזות כיאה ליצור פראי ונעצרת מולי

הרגשתי את נשימותייך.

הרחתי את הבל פיך.

ועיניי ברקו,הייתי מוקסם וידעתי כיצד לטפל בך

 ליבי דפק בחוזקה ונשימותי התגברו

אוי כמה שרציתי אותך

העברתי את סכין הגילוח וטיפות דם שחורות החלו לבעבע מכף ידי 

התבוננת בי 

ואני 

הושטתי את ידי לכיון פיך

ולרגע קפאת לא האמנת

אך יצר התאווה שלך התגבר על הפליאה 

נתתי לך לטעום את דמי וידעתי  את טעם הניצחון

את כבר שלי

התעוררתי
הייתי כבול על הרצפה ערום 
ומבולבל
ניסיתי להבין היכן אני 
כיווצתי את עיניי ובאפלולית החדר הצלחתי להבחין בשלדים מונחים בכל פינה
באמצע החדר הופיעה לכמה שניות קרן אור שנשקה לרצפה
וכמו שהופיע נמוגה
לפתע הבזקים האירו את עיניי

 נזכרתי כיצד רגליים שעירות הפכו ונשאו אותי באוויר
נזכרתי שהתעלפתי כשהיצור הגדול והשטני מחץ אותי תחת משקלו
הבנתי שאלו יכולות להיות השעות האחרונות של חיי
ניסיתי לשחרר את החבל שכבל אותי אבל שיניי היו כהות מידי למטרה זו
פתאום אורו עיניי לרגע פחדתי שאצטרך לכרסם את בשרי 
כדי להשתחרר אבל שם הוא היה
עכברוש רעב
נשכתי את עצמי בשפה וטיפות דם החלו לטפטף על החבל
הושטתי את ידיי לעכברוש המבחיל אשר החל לכרסם את החבל
באותו הרגע לא היה דבר שבו רציתי יותר מאשר להסתלק מהמקום הזה
והעכברוש היה כרטיס היציאה שלי
צריחה נשמעה ברקע
לרגע קט קפאתי במקומי ואז
דומיה
הכאב בחזי היה בלתי נסבל
השנאה הישנה שבה וגאתה בי
לפתע היא השתלטה עלי ואיכלה את נשמתי
שנאתי אותה רציתי להכאיב לה
לענותה
להשיב לה כגמולה
אך לא ידעתי כיצד חבטתי באגרופי ברצפה המאובקת
וצרחתי בתסכולי כשכל גופי רועד
ידעתי שלעולם לא אוכל לאהוב יותר
לעולם תאכלני השנאה
הנקמה תהייה מתוקה
והעכברוש עשה את. מלאכתו נאמנה
זחלתי לכיוון השלדים ולקחתי שני עצמות  מהרגל של השלד
זו נקמתך מלמלתי 
קול פיצוח נשמע כשהכנתי לי סכין חדה
הסתכלתי סביבי וחיפשתי את העכברוש

אני חייב בשר להתחזק
הדם נזל על גופי הערום כשקרעתי את בשרו
טיפטף על אבריי 
אגרתי כוחות וחיכיתי להזדמנות
אנני יודע מה השעה אבל אחרי שעה ארוכה שמעתי תנועה מכיוון אחד הפירים 
נשכבתי על הרצפה והסתרתי את כלי זייני מאחורי גופי המטונף
אהובתי משכבר הימים הופיעה לאיטה ואני כולי סומר מרגיש איך בפרץ של אדרנלין אברי הולך ומזדקר
לעזאזל חשבתי אבל ידעתי שזה מה שימשוך אותה אלי
נשמתי עמוקות מוכן לזנק ולנעוץ את סכיני במוחה המעוות של אהובתי 
הרחשים פסקו כשהיא הביטה בהנאה על איברי מנסה להתקרב
ואני בפרץ אנרגיות מטורף 
הסתערתי עליה חותך ודוקר
מכניס ומוציא והדם ניתז לכל עבר
וברקע אני שומע את הצרחות שלנו שורטים ונושכים אחד את השני
ואז התעוררתי
ראיתי אותה יושבת עלי בפיסוק ובועלת אותי בהנאה רבה
חייכתי וחפנתי את שדיה בידיי
התרוממתי קמעה 
הסתכלתי על ביטנך המלאה
וחייכתי לעצמי
ידעתי שהשארתי לך מתנה קטנה 

נבלות 

זה מה שאתם 

למה נתתם לי את הזכות 

להיות שם בשבילכם

לחיות מאחורי הצללים

לשמוע את זעקות הפצועים

לחפור בגוויה אחר גוויה 

קחו ממני בבקשה 

את הסיוטים

תשתתפו בכל הביעותים

איפה אתם כשזעקותי נשמעים בלילה אפל

למה אתם לא באים כשידי חותכת בבשר המדמם

אתם לא מבינים שהפכתם אותי למפלצת 

אתם לא מבינים שאתם הבאים בתור

הגעתי אליה די מהר 

היא עדיין היתה חמה 

גיחחתי לעצמי "היום כבר אי אפשר לדעת " היא לא זזה , טוב לא חשבתי אחרת, גופה היה מנוקב מכדורים.

הוצאתי את הסכין שלי והתחלתי להפשיט אותה כפתור אחר כפתור ניתז לאדמה 

היה לה חזה יפה היא לא לבשה חזיה והפטמות שלה היו גדולות

סיליקון עלה מחשבה בליבי הנהנתי לעצמי היום כבר לא מוצאים חזה טבעי 

העברתי את הסכין על שרווליה וחתכתי אותם עד הכתפיות

עם החצאית המשימה היתה יותר קלה היא לבשה תחתונים אדומות 

הבטתי על חלציה וניסיתי להזכר היכן לעזאזל ראיתי את הקעקוע הזה 

לא משנה מלמלתי לעצמי גררתי אותה לכיוון המעבר והנחתי אותה על הכביש

התישבתי לידה וחיכיתי 

האדרנלין חזק ממני 

הרגשתי כמו איזה נרקומן ברחוב שרואה את המנה שלו

הוצאתי מכיסי סיגריה מלבורו אדום

ולפני שהדלקתי הרחתי קלות את הזיפו 

ריצוד הסיגריה הזכיר לי שהזמן מתקתק

נגעתי עם הסיגריה בפתיל 

ונשמתי עמוקות 

אהה שכחתי לציין 

גם אני אוהב אש ותמרות עשן