לפני שנתיים. 29 ביוני 2022 בשעה 21:04
תוהה לעצמי מה עושים עם געגוע?
כזה שלא עוזב, לא מניח
הוא שם קיים בך, את יודעת שהוא שם,
אז את מתעלמת,
מדחיקה ומתעלמת כי זה מה שאת מכירה ויודעת,
אבל אז יש רגעים שבהם אין לך את האפשרות להדחיק,
זו יכולה להיות נסיעה ברכב,
שיר או אפילו סתם זיכרון שמעלה חיוך גדול..
ואז מגיעה תחושת החנק
כי לא! אני לא אפול לשם,
אני לא רוצה, או יכולה, פשוט לא..
לא בא לי, לא בא לי להתמודד,
לא בא לי להציף את זה החוצה, נכה ריגשית זוכר?
אני צריכה להדחיק, זה מציל אותי מלהרגיש,
מלחוות מלחשוב עליך..
מציל אותי מלהבין שאתה כבר לא באמת נוכח בעולם שלי,
איך? איך מפסיקים להתגעגע למי שהיה עבורך עולם!
מי שהבטיח לשמור עלייך תמיד,
מי שדאג שחלילה לא יהיה לי רע או עצוב,
אתה כבר לא פה לשמור עליי, ואתה יודע שאני יודעת לשמור על עצמי..
אבל לא בא לי, בא לי שתשמור עליי אתה!
אתה לא פה
אתה פשוט לא פה..
