ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Pain is close to pleasure

מנסה למצוא את הפינה שלי בעולם המטורף הזה. מי יודע, אולי אצליח.
לפני 7 שנים. 12 במרץ 2017 בשעה 19:23

 

1. אלה שאומרים "בוקר אור!" (במיוחד לפנות בוקר, כלומר עד השעה 11:00.)
2. וגם אלה שאומרים "חלומות פז/קסומים" (וכל ווריאציה אחרת של המשפט הזה).
3. אנשים שמנסים "לחנך" אותי (ועוד בשיחה הראשונה?!). הפרופיל שלי קצר וקולע - לא מחפשת "חינוך" (ההורים שלי עשו עבודה די טובה בסך הכל, ומה שהם לא הצליחו: תהיו בטוחים שגם אם הגיהינום יקפא- לכם לא יילך).

 

To be continued :)

לפני 7 שנים. 1 במרץ 2017 בשעה 20:29

ישנו סטיריקן וקומיקאי וותיק וידוע (בקרב הקהילה הרוסית), מיכאל שבנצקי שמו. לאורך השנים הוא כתב טקסטים רבים שהפכו לנכס צאן ברזל. ברשותכם תרגמתי רק חלק קטן מהציטוטים שלו (רובם פשוט לא עוברים את מחסום השפה, עמכם הסליחה).

1. בינה לא תמיד מגיעה עם הגיל. לפעמים הגיל מגיע לבד.

2. אם אתה מתווכח עם אידיוט, תהיה בטוח שהוא עושה את אותו הדבר.

3. אלכוהול במנות קטנות לא מזיק בכל כמות.

4. לא נורא אם צוחקים עליך. הרבה יותר גרוע אם בוכים עליך.

5. אם קרובי משפחה/ חברים לא מתקשרים במשך תקופה זה אומר שהכל בסדר.

6. הספורט מאריך את החיים ב-5 שנים. את 5 השנים האלו צריך לבלות בחד"כ.

7. לפעמים עדיף לשתוק ואולי להראות טיפש, מאשר לפתוח את הפה ולא להשאיר לכך שום ספק.

8. מעבר ללדעת מה אתה שווה, כדאי שגם יהיה ביקוש לכך. 

9. מהם החיים שלנו? לא תתרגל - תמות. לא תמות - תתרגל.

10. אופטימיסט מאמין שאנחנו חיים בזמנים טובים. פסימיסט מפחד שהאופטימיסט צודק.

11. אל תתלהב אם אמרו לך שאתה בעל אישיות רב גונית. יכול להיות שהכוונה היא לכך שאתה חלאה, נבלה וטפיל בעת ובעונה אחת.  

12. Identifying an honest person is easy by the clumsiness of his / her dishonesties.

13. עדיף לעשות עבודה קשה באהבה מאשר בקושי לעשות אהבה.

14. Never exaggerate the stupidity of your enemies nor the fidelity of your friends.

15. Thinking is hard, that's why most people judge.

16. בדידות אמיתית היא כשאתה מדבר עם עצמך כל הלילה, ועדיין אף אחד לא מבין אותך.

17. Nothing can hurt a person as much as the debris of his/ her own happiness.

 

 

לפני 7 שנים. 24 בפברואר 2017 בשעה 17:30

יש איזו ציפיה, ולא רק כאן בכלוב, אלא בכל העולם הווירטואלי, להאיץ כמה שיותר מהר, להגיע ל-top speed כאן ועכשיו. 

זה לא עובד ככה (טוב, לפחות לא בשבילי).

בין אם בהודעות (אנחנו לא מכירים בכלל בשביל שאמנה את כל הדברים שאני עושה או לא עושה, יודע מה- לא עושה כלום!), בשיחות טלפון  ("עושה אנאלי?" זה לא ice breaker מתקבל על הדעת) או בפגישות פנים מול פנים (לרוב לא בא לי לצלול ישר אל בין הסדינים).

כמובן שכל האמור לעיל עלול לרמוז על פריג'ידיות. אבל זה ריסק שתצטרכו לקחת. 

איכשהו, סקס עם זרים אף פעם לא עשה לי את זה. לא אטען שלא התנסיתי בכך (כולם צריכים "לאכול", גם אם אין ארוחה קבועה בבית), אבל בהשוואה לסקס עם בן אדם איתו חולקים קצת יותר משעה משותפת: היכרות מוקדמת, אינטימיות, או רחמנא ליצלן רגשות, סקס עם בן אדם זר פשוט לא שווה את הטרחה. (ושוב, לא פוסלת על הסף :).)

סקס עם מישהו קבוע מאפשר לשני הצדדים להפתח, להתנסות, ולחצות יותר גבולות. 

כמו בהיכרות , גם בסקס עם בן אדם חדש יש עקומת למידה.

אין טעם לשאול מה אעשה ומה לא (כשאנחנו עדיין ווירטואליים ו/או רחוקים שנות אור אפילו מפגישה), או לנסות לבנות אינטימיות מזוייפת (כאן זה לא fake it 'till you make it) מאחר וזה פשוט לא רלוונטי. אני לא בוגאטי/פורש/מקלרן וכו', אין באמתחתי מנוע v8/v16/w16, ולכן לא אגיע לשיא תוך פחות מ-3 שניות. 

סופ"ש נעים!

לפני 7 שנים. 11 בפברואר 2017 בשעה 21:37

שאלו אותי לא פעם כיצד אני מגדירה את עצמי. הרי אני לא ממש שולטת, אך רחוקה מלהיות נשלטת. אוהבת כאב (תלויי סיטואציה, מצב צבירה וכו'), אך לא אוהבת להכאיב (ושוב, אני מוכנה להכאיב לבן זוג, אם זה מה שהוא חפץ בו). אוהבת להיות מלמעלה אך גם מלמטה. יש אספקטים מסויימים בעולם ה-bdsm שלגמרי עושים לי את זה (קשירות, הרגשת חוסר האונים בדמויי שליטה גברית וכו'), אולם ממה שיצא לי להכיר עד כה, כל אלו באים עם "תוספות" שאני לא מוכנה לחיות עמן (השפלות, משחקי "אבא/ילדה", "שולט/חורים לפורקן" וכו'). 

נאמר לי לא פעם שמקומי לא כאן. כי הרי, צריכה להיות הגדרה לכל דבר, וכל אדם צריך להתאים עצמו לאיזושהי קופסה/מסגרת. ולא יכול להיות שמחד אני אוהבת סוג מסויים של שליטה (אך לא תמיד) ומאידך לא מסכימה להיות "זונה"/"כלבה" של מישהו. 

אפילו כאן, במקום בו לא אמורים לשפוט אף אחד, כולם שופטים האחד את השניה (ולהיפך). 

אז כן, יש גם "חיות" כמוני, שלוקחות מהעולם העשיר הזה רק את מה שבא להן (כי הרי בשביל זה אנחנו כאן, לא?).