בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני ארבעה חודשים. יום רביעי, 21 בינואר 2026 בשעה 23:38

אני מתגעגעת לזמן ההוא שבו הייתי חסרת אחריות בכל המובנים. היה לי חופש נדיר שלא ידעתי עד כמה הוא חופשי. הייתי הלומת עצב וחסרת אחריות ורווקה כל כך. 

שירת אותי אז גבר מבוגר ומתוק וטיפש. הוא היה תמים כמו ילד ומכוער ומסור כמו כלבלב. לא היו ביננו רגעים מיניים כלל.

אילפתי אותו בקלות והוא נתן לי כל מה שרציתי.

אני מתגעגעת לתחושה הזו של לעשות מה שבא לי ולהיות מרוכזת אך ורק בי ובצרכי כמו ילדה קטנה.

 

רק שהיום אני מבקשת מקום דומה מהצד השני.

להיות קטנה ופותה ומוחזקת. למצוץ אצבע ולהמות כמו יונה קטנה.

להרגיש את האצבעות הגדולות מלטפות את העור הרך.. מלמדות אותי הקטנה מגע של גבר.

להרגיש נערצת כמו שרק אבא מכור יכול להסתכל על הבת שלו מאוהב. רק ששם בעולם האמיתי זה אסור ופה ביננו הוא יוכל גם לנשק את כל המקומות שניתן להם יחד שמות קטנים ומתוקים וסודיים.

אני רוצה להתענג כל כך עד שכולי אתרכך ואתעגל ואצטנף סביבך והמילים כולן יימלטו ממני ורק אפיק קולות של חיה קטנה. אדרוש עוד ועוד.

 תלטף אותי ותעשה לי קיצי ונעים, תחקור ותתבע ותטבע בי, תקח אותי למקומות, תאכיל אותי ותשקה אותי. תקריא לי ספרים של גדולים כשאני מונחת על הגב ויד אחת שלך פורטת על נימי נפשי החשופים והרטובים.

תתאהב בי ותרצה להיות איתי בכל רגע פנוי שיהיה לנו, תתאמץ בשבילי ותביא לי פרחים שישמחו אותי. ואני אדע שאני יכולה לקפוץ בהתרגשות ולבכות כמו ילדה קטנה כשיהיה לי עצוב ולא אצטרך את כל המילים הגדולות שאני טובה בהן.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י