קצת נמאס לי
והמוח כותב צ'קים שהנשמה שלי לא יכולה לפדות
להלן פאפי תומך בי בעבודה מהבית... וכן זה פיקאצ'ו מאחורה, אבל הוא בורח לפני פגישות זום חשובות.
ושמלת המקלט שלי ✨✨
לא נגמרו לי הכוחות, זה הקטע, אני מתחילה לקבל אותם בחזרה, אבל ביחד איתם גם רצף מחשבות וקושי בריכוז. אולי זה השילוב של היעדר מסגרת, חוסר שינה, המון נושאים פתוחים באוויר, חששות מהעתיד... אולי חרטות, כי ההתנהלות שלי בשבועיים האחרונים לא הייתה ההתנהלות *שלי*, ונראה שגרמתי לעצמי נזק בכמה תחומים שלא אוכל לתקן.
ואולי לא צריך לחפש סיבה, העובדות בשטח, המציאות, המצב הנוכחי הם סיבה מספיק טובה.
אבל המוח שלי רועש
והלב שלי דופק
ואני מרגישה שאני לסירוגין נוכחת ולסירוגין בקושי כאן.
מצ''ב תמונות של אחד הכלבים, חסר כל מודעות למה שבאמת קורה, מבסוט מהטיול למקלט.
הצנזור הוא כדי לחסוך לכם את המבט שלי, שהוא קצת פחות נלהב מהריצה למקלט על הבוקר ..
יהיה בסדר. אסיים לעבוד, אשב עם עצמי, ואתחיל לעבד את כל מה שרץ לי במוח. הרי זה מה שזה, השפעות של הדחקה ודחיפה למגירות, מוח טרוד שאני לא נותנת לו לדבר. אז שיתאפק עוד קצת. תכף נדבר.
ואז יש יומיים של מנוחה, אם לא מהמלחמה והמציאות, לפחות מהעבודה.
עוד קצת 🙏
