הגיגי ביבים

"חשבתי שאת שמאלנית עם גלח בצד".

חזרנו לחדר מסיגריה בסלון ואני התמקמתי על המיטה, על ברכיי, והבלטתי את אגני וישבניי. בשעה שחיכיתי לו כך, הכלב הקטן הצליח להתגנב אל החדר ואף לגנוב טעימה, ממש כך, השובב הקטן טעם את נוזלי הכוס שלי, בלי התראה, פשוט גנב אותם במהירות. גנב אותי. לא עבר זמן רב מרגע חדירתו של ד' לתוכי עד לרגע בו אמר לי לקרוא לכלב, כי הוא רוצה לראות את זה שוב. הב הב.

שוכבת על הרצפה לבושה בבייבי-דול שקניתי ולבשתי לכבוד האקס, בקיץ שעבר. הוא לבן, דקיק ויפה. חלק משכבותיו מחוררות מסיגריות וג'ויינטים, יש קצת כתמים של דם באזור המחשוף והישבן והריצרץ' מאחורה כבר לא נסגר כל כך טוב. אני בוכה דמעות שחורות של איפור מאמש. 

אינך שומע את ישבני מתחנן? אינך שומע את זעקותיו? אינך שומע כמה רוצה להיצבע בשחור הוא? עורג ליד אמן אחת ויחידה.

התנהגה בחוצפה והתרסה, קראה לזה משחק לא מזיק, נעה בין חתלתולה לנמרה. אז טחנתי לה את הטוסיק, ישמצב שזה יצר נזק.

אנשים שמפחדים מעצמם, אנשים שמפחדים מהשחתה, אנשים שמפחדים מערעור, אנשים שמפחדים משיעבוד, אנשים שמפחדים משינוי. כי אם היא לא נוגסת בך בחוזקה, אם הוא לא מצליף בך עד פציעה, אם אינך מקיזה דם, אם אינך שטיח רצפה, אם אינך עפר לרגליו, אם אינך המאפרה החגיגית שלה, אם אינך האסלה האישית שלו, אם אינך בד הקנווס שלו, אם אינך גן השעשועים שלה, אם אינך נותנת ועפה, אינך מרגיש. צריכה להרגיש. צריכה להתרגש. צריכה לכבוש. לכבוש תחושות. לכבוש רגשות. לפרוץ גבולות נוספים. צריכה... להתעלות.

כמה מתוקה היא המחשבה על שניהם תחתיי, פעם מזיינת אותו ופעם אותה. מתוקה, קצרה-קצר-צרה.

אני פשוט צריכה שתכאיב לי

ממש תכאיב לי

בלי סיבות, בלי הסברים, בלי עונשים

בלי משחק ובלי זיונים

שתשים אותי על ברכיך ותכאיב לי

תכאיב לי ממש טוב

תסמן ותפצע אותי, תשבור ותבטל

ככה סתם, כי רצית

רצית להכאיב לי

אני יכולה לומר הרבה דברים רעים על הקשר הזוגי האחרון שלי. אני רוצה לבחור להגיד דברים טובים, לשם שינוי. אני מתגעגעת לפחד שמציף אותי מבפנים לצד ההבנה שאני יכולה לסמוך על הצד השני, שאני בידיים טובות, שהוא מחליט כי הוא יודע מה טוב. אני מתגעגעת לקרקע הרכה תחתיי שחיבקה את האימה והפחד. אינטימיות. הרבה מעבר לאהבה. אהבה גדולה שפילחה את חזי, לטוב ולרע. אבל אינטימיות. היא נעדרה מחיי במשך זמן רב מאד לפני חזרתה. היכולת ליצור ולחוות אותה. לטעום את פירותיה. אמנם לא תמיד הייתי קלה, ואני יודעת שיש אדם אחד שיגיד שאף פעם לא הייתי קלה (או טובה), אך ההתמסרות הזו... הרצון הזה. האמון. הנתינה. אני רוצה את האינטימיות הזו שוב. זה לא הזיונים והאורגזמות, את זה יש בשפע . אני רוצה שיחתכו אותי. אני רוצה שיצליפו בי. אני רוצה שידרכו עליי. אני רוצה שישתינו עליי. אני רוצה שיזיינו אותי בטוסיק. אני רוצה שימכרו אותי. אני רוצה שילבישו אותי. אני רוצה שיחגגו עליי. אני רוצה שיקשרו אותי. אני רוצה שיטפטפו עליי שעווה. אני רוצה שיאפרו עליי ויאכילו אותי בבדלי סיגריות. אני רוצה שיכפו עליי לאכול תחת וכוס. אני רוצה שיאנסו אותי. אני רוצה שיחלקו אותי. אני רוצה שישרפו אותי. אני רוצה שיכלאו אותי. אני רוצה להיות כלבה, הכי כלבה שיש. חור, אפס, אשפה. אני רוצה אינטימיות. רוצה להרגיש שלמה שוב. לרדת הכי נמוך ולהיות הכי מאושרת. רוצה ובינתיים מתאפקת, כי היא איננה. מכתבים למגירה. 

הגבר שלי יצווה עליי להתלבש ויקח אותי לשדה ריק ורחוק מהאנושות בשביל להכותי בכל דרך שיראה לנכון, בשביל לגרום לי לסבל ואומללות, בשביל להכאיב לי, בלב, הוא יקח אותי הביתה וישתין עליי במקלחת, ישפשף את החבלות עם מלח גס, הוא יאכיל אותי בזרע כדי שלא אהיה רעבה , ואז יקלח אותי, יקרצף אותי, ינקה אותי ולבסוף ינגב אותי, יסרק אותי וילביש אותי בתחתונים ורודים ופיג'מה ורודה. הוא יכין לי את המיטה ויכניס אותי מתחת לשמיכת הפוך הורודה גם כן. הוא יקריא לי סיפורים, ינשק את החבורות, ישחק איתי על ידיו ויתן לי נשיקת לילה טוב. הגבר שלי הוא האלוהים שלי, השטן שלי, הסבל שלי, הגאולה שלי והאב שלי. 

protected class Yaziz{
      public static void main(String []args){
             int yazizA, yazizB, yazizC;

              if (yazizA >= yazizB && yazizA>= yazizC) {
                 System.out.println ("yazizA is better");
                 if (yazizB >= yazizA && yazizB >= yazizC)
                    System.out.println ("yazizB is better");
               }
               else{
                       System.out.println ("yazizC is better");
               }
      }
}